כשלונות, טעויות והתנסות הם מנוף מצוין להצלחה.

כשיש לי מרחב ואטונומיה אני צומח. כן, ובעיקר מרחב להתנסות ולטעות.

"מי שלא מנסה לא טועה" או "מטעיות לומדים", אלו משפטים שאני מניחה שרבים מאיתנו שומעים שוב ושוב עוד משחר ילדותנו. קלישאה?  אני לא חושבת.

 המרחב להתנסות ולטעות הוא אחד הדברים המרכזיים שאני מאמינה בו. הרי כולנו טועים כל הזמן. השאלה היא אם אנחנו לומדים מהטעויות שלנו. באמת לומדים. והשאלה היותר חשובה היא האם אנו יודעים איך לטעות על מנת ללמוד?

לא. אל תימנעו מטעיות. ממש לא, אני אפילו מציעה להרגיש חופשיים לטעות. לא להפסיק להתנסות גם אם זה כרוך בלעשות טעויות.  הרעיון הוא לדעת איך.

הבן שלי ,למשל, אלוף במשחקי מחשב. כאלו שיש בהם שלבים, הרפתקאות, צבירה של כוח וידע בידי השחקן הראשי ... הרי הוא לא התחיל לשחק מהרמה הכי גבוהה והפך ביום לאלוף בלי לטעות, נכון?!  הוא כל הזמן נפסל, מתקן, חוזר, מתנסה שוב, משתפר, נפסל שוב.. ובסוף הוא מרגיש אלוף. למה? כי זה בסדר להפסל ולתקן. כי יש לו את המרחב, הלגיטימציה והאוטונומיה לטעות. תחושת ההצלחה שלו מגיעה מהיכולת שלו לתקן ולהתקדם. אין כמו כשלונות קטנים והצלחות קטנות כחלק מהתנסות על מנת לקדם תחושת יכולת והצלחה.

 http://gamertherapist.com/blog/2012/04/07/failing-better/?goback=%2Egde_53475_member_106232276

 Agile Retrospectives: Making Good Teams Great by Esther Derby and Diana Larsen.

http://www.agilemanifesto.org/

כך גם עם עצמי. הצמיחה שלי אפשרית גם דרך התנסויות שאני עובר. אולם לא סתם רק התנסויות, אלא גם היכולת שלי להפסל, לתקן, לחזור,להתנסות שוב ללמוד ולהשתפר...

אני לא חייב להבהל בכל פעם שאני עושה טעות. אני כן חייב להיות אמיץ להסתכל על הטעות שלי ולשפר אותה.

אז איך נכון לטעות?

1.      לא לפחד להתנסות. הרי איך הופכים אנשים לספורטאים מצטיינים? או איך נולדת מומחיות בתחום מסוים? ע"י הרבה התנסות. ניסיון שבנוי גם מהיכולת ללמוד ולהשתפר. 

2.      בעזרת הליכה בצעדים קטנים הטעויות יהיה קטנות יותר, סבילות יותר ויותר קלות לתיקון. הם גם יגדילו את תחושת האוטונומיה שלנו לטעות. בדיוק כמו במשחק מחשב. טעיות קטנות, הן נשלטות יותר, מלמדות יותר ופחות מזיקות. הן גם פחות מפחידות, פחות מעוררות רעש ובטח פחות מזיקות.

3.      בחינת ההתנסויות והטעיות שלנו היא נקודה חשובה נוספת בלדעת איך לטעות. הרי לא היינו רוצים לעשות את אותה הטעות פעמיים?! הטעיות הן גם מרכיב חשוב במנגנון השיפור המתמיד שלנו. הן כלי מצויין על מנת ללמוד, כי הרי הן מספקות חיבור מצוויין ופרקטי למציאות שלנו כפי שהיא באמת ולא כפי שהיא בתאוריה. ולכן להתבוננן בהן ולשאול מה למדנו, מה לא כדאי להמשיך לעשות ומה כדאי להפסיק או להתחיל לעשות היא דרך טובה ואמיצה ללמוד. אני חושבת שבישול יכול להיות שדוגמה טובה לכך. האם מתכון הוא מושלם בפעם הראשונה? או שיש צורך להתנסות בו כמה פעמים עד שאבין מהם המרכיבים הנכונים לטעם שלי, שיעשו את זה נכון עבורי?

4.      לפעמים נייצר מבחנים קטנים, שבהם אנחנו נבחן את תגובת המציאות לשינוי שנרצה לבצע. אולם נבצע מבחן בקטן, כך שאם טעינו, נוכל ללמוד, לתקן, שוב לנסות ולהשתפר. טעויות קטנות שיש בהן איזשהו מבחן מקדים למציאות שצפויה לנו, הן גם נשלטות וגם מלמדות.

למשל, אני אלך לראיונות עבודה, גם כאלו שאינם מתאימים לי בדיוק. כי אני רוצה להשתפשף, להבין את המציאות ולהגיע מוכנה יותר לראיון החשוב באמת.

5.      גם מטעויות גדולות, שלצערנו קורות, רצוי וכדאי ללמוד. לא נפסול את עצמנו על טעות בעבר. חשוב שנתבונן בעבר וניקח את מה שעזר לנו להתגבר ונלמד ממה שלא עזר.

ו.. אל תשכחו גם להנות מהדרך.