יום חמישי, 28 בפברואר 2013

עוד דרך לעזור לילדים לארגן בעצמם מטלות שחוזרות על עצמן במהלך השבוע

את הפוסט הזה אני כותבת לאחר שקיבלתי שאלה  מענינת כחלק מדיון באחד מהאתרים המקצועיים בהם אני מפרסמת (LinkedIn)

אני מצרפת את השאלה ואת התשובה שלי.

אז ככה רק בשביל גרג , אני מצרפת את הדוגמה המבוקשת:

   

·         בלוח למעלה ניתן לראות שבני המשפחה בחרו לרשום את משימותיהם על גבי לוח במקום להשתמש בפתקים נדבקים.

·         בני המשפחה חילקו את יומם לשלשה חלקים על פי זמני הביצוע במהלך היום : בוקר , צהרים, ערב.

·         הם הקצו משימות חזרות בכל אחת מקבוצות הזמן.

·         בפגישה היומית, בני המשפחה עוקבים אחרי המשימות הללו יחד עם כל שאר המשימות, גם כאלו שהן חד פעמיות (וממוקמות בחלק העליון של הלוח אשר אינו נראה בתמונה הזו).

……………………………………………………………………………………………

Greg Cohen  שאלה :
אבי, אני משתמש בבית בלוח משימות אבל למבוגרים , לא לילדים. אני  סקרן לשמוע יותר על האופן שבו ילדיך משתמשים בו. זה נשמע לי כמו שאם יש לך משימה על לוח המשימות למשל  "צחצוח שיניים" ילדך לוקח את הכרטיס הרלבנטי, מעביר אותו לעמודת "בתהליך " רץ לצחצח שיניים, חוזר ללוח ושוב מעדכן את הלוח , ולמחרת לוקח שוב את אותה המשימה ומזיז אותה בחזרה למקום! ?  האם זה נכון ככה להתייחס למשימות שחוזרות עלעצמן? 

ואיך לוח המשימות עוזר לניהול זמן ? כי לפחות במקרה של הילדים שלי, הם מאד נהנים "להאריך" את יום ה"עבודה" שלהם ולמצוא סיבות להשאר ערים מאוחר יותר. עדיין משימות כגון צחצוח שיניים צריכות להיעשות בסוף היום.

ומה עם משימות אחרות , משחקים ועוד?

תודה,

 גרג.

תשובה :
אתה מעלה נושאים חשובים מאד. לרובם התייחסנו  בספר Agile Kids . ההטמעה של אג'ייל בבית , פשוטה בהרבה מזו המתרחשת בעולם העבודה. קיימות דרכים רבות לבטא ולייצר נראות של מסגרת הזמן על הלוח ולהתייחס למשימות שחוזרות על עצמן. חלק מהן יכול להיות פשוט לצייר קו עם חותמת זמן. לפעמים אנחנו פשוט נרשום על גבי המשימה עצמה את מסגרת הזמן שלה . לפעמים אנחנו רק נכין רשימה של נושאים הקשורים אחד בשני סביב יחידת זמן אחת (מה עושים בבוקר, בערב וכ"ו) . הפוסט הבא שלנו עוסק בדיוק בזה, אך הוא מהווה דוגמה אחת בלבד.

לנראות (כאשר אנו  שמים את כל המשימות על גבי לוח המשימות בצורה ברורה ונראית לכל) , יש ערך מאד משמעותי  וחשוב פה. היא לכשעצמה תקדם את היכולת של הילדים לארגן את עצמם טוב יותר ולגרום לדברים לקרות. תפקיד ההורה במקרה כזה יהיה להביא את הנושאים הללו לכדי דיון. הגרעין החשוב של השימוש בשיטות האג'יליות בבית הוא השיחה, הדיאלוג סביב אותם הדברים שהינו רוצים שיקרו. ברגע שכל המשימות נראות על גבי הלוח , נהיה קל יותר למקד את הדיון לדברים החשובים לנו באמת, לדון בגבולות ובחוקים של הדברים העומדים על הפרק.  במקרה שלך , זה משימות חוזרות בפרק זמן מסויים , כגון בוקר או ערב ואיזושהי רוטינה שאמורה לקרות סביב פרק הזמן הזה.

בתחילה ,הילדים יקחו משימה  אחרי משימה ויבצעו אותה. זה אמור להיות כיף. וזה כיף.  לאט לאט הילדים מתרגלים לרעיון ש " זו המשימה שלי, אני זה שצריך לבצע אותה ואני שולט בה".עם הזמן המשימות היומיומיות הללו, שחוזרות על עצמן נעלמות מהלוח, היות והן נכנסות כבר לחלק מהשגרה שאין צורך לבצע אחריה מעקב או לתת לה תשומת לב מיוחדת. זה בשליטה.  אז, מתחילים להופיע נושאים חדשים , בוגרים יותר ואקטואלים יותר לילדים כגון : בלויים עם ההורים , יחסים עם חברים , עבודות וכ"ו.

במשפחה שמשתמשת באג'ייל ובלוח משימות זמן ממושך, כבר לא מזיזים משימות על הלוח במהלך היום. רק בפגישה היומית מעדכנים מה קרה באותו היום על גבי הלוח.

בכל מקרה, תודה על התגובה , אני רוצה לפרסם אותה גם בבלוג עצמו.

שירלי

רוצים לקרוא עוד?







ועוד....

הכול בבלוג ובספר (שמחולק חינם לקוראי בלוג זה).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה