יום חמישי, 27 בספטמבר 2012

קווים מנחים חלק 4# – הערך כמניע (Value )

הכוונה לזהות ולהבין את הערך הגבוהה ביותר עבורנו ועל פי זה לפעול. כל השאר לא ממש מענין אותנו .

(ואין הכוונה היא לערך במובן של עקרונות מנחים -  Principle , אלא על ערך במובן של - Value  ).

על מנת לזהות את הערך עבורי, אני אסגל גישה שבה אני אחשוב על עצמי כעל הלקוח שכספו יקר ודרישות האיכות שלו גבוהות, אולם גם כספק ואתן לעצמי את השרות הטוב ביותר עבורי.

הביטוי הפשוט ביותר של המושג הזה בתעשיית התוכנה למשל, הוא,  להבין מה הלקוח רצה, ולא להניח כי הלקוח רצה משהו. כלומר מהו הערך (Value )  עבור אותו לקוח ?!  


 אני זוכרת בזמנו כשעבדתי כמפתחת עצמאית פיתחתי תוכנה ללקוח איטלקי.  התוכנה היתה מדהימה והכילה הרבה פונקציות שעבדו נהדר אותם הלקוח היה צריך. כשבאתי לעשות מצגת ללקוח, מיד עם פתיחת התוכנה, הוא הגיב בשלילה על התוצר. לא הבנתי למה. לימים הבנתי כי מסך הפתיחה היה בצבע סגול, שזה צבע שבו משתמש אותו לקוח כסמל אבלות. מבחינתו, לא משנה מה יצרתי, לא היה לזה ערך. זה נחשב כאפס (!) עבודה.



אנחנו נתקלים בבחירות של ערך נכון עבורנו  כמעט בכל יום. האם, למשל, לרחוץ את הרכב.. בדיוק יום לפני שאמורה להיות סופת חול?  או, האם מי שאלרגי לחלב למשל, יקבל ערך מקנית מוצרי חלב או ממוצרים אחרים? לא רק שלא יהיה בזה ערך, אפילו יהיה בזה נזק.

ישנן נקודות ערך המוכתבות לנו על ידי גורמים חיצוניים, כגון, חגירת חגורת בטיחות בזמן נסיעה. די ברור שהערך פה הוא הצלת חיים.

ישנם מקומות שבהם נעשה אנו את הבחירה לפי הערך הנכון ביותר עבורנו שיתכן והוא יהיה שונה מאדם לאדם.

לדוגמה, דמיינו סטודנטית שאמורה בסוף הסמסטר לגשת למבחנים התקופתיים. הזמן קצר, מועדי הבחינות קרובים מאד זה לזה, אין מספיק זמן ללמוד ולא לכל קורס יש את אותו ערך נקודות. הרי בסופו של דבר, אני מניחה שהבחירה שלה לאיזה בחינות לגשת בזמן נתון נעשית כפי שנעשית היות ויש בזה להביא את הערך הגבוהה ביותר עבורה. יתכן שסטודנט אחר, עם יכולות חזקות אחרות  יבצע בחירה שונה לגמרי למועדי הבחינות אליהן ייגש. וזאת היות והערך עבורו כפי שהוא תופס אותו הוא שונה.


החשיבה על הערך, יכולה להיות מאד אינטואיטיבית. אולם, לא תמיד נדע לזהות אותו. לעתים המצב יכול להיות מורכב, או  שאנו במצב של מעורבות רגשית כזו העלולה לסנוור את היכולת שלנו לראות את הערך.
ולכן יש צורך בכלים פרקטיים, באימון לצורת החשיבה הזו על מנת למקד לשורש הענין ולעיתים אף להגדיר את הערך מחדש.
ואיך יודעים אם משהו מייצר ערך?  לא תמיד יודעים.. לומדים לדעת.

ישנם כלים שיעזרו לנו להבין טוב יותר את כיוון הבחירה, למשל :

לחשוב על החלק הקטן ביותר המייצר ערך (MVP: Minimum Valuable Product). ועל כן הרבה פעמים
נחלק לחלקים קטנים יותר את העבודה שלנו. לכל חלק יהיה ערך שלם. "מספיק" – זהו מושג שיש להתחשב בו.
לפעמים צריך רק מספיק על מנת שהדברים יקרו. זוהי הפשטות ,אשר תביא לתוצאות מהירות. למה ? כי יותר קל
לישם משהו פשוט מאשר מסובך.
שיפוץ הבית למשל. לפעמים אנו נוטים להכניס תוספות שלא צריך ומתפלאים למה זה כל כך יקר או לאן הלך כל הכסף. מצורך ראשוני להחליף ברזים באמבטיה, אפשר לגלוש לשיפוץ כולל של תריסים, קירות ואביזרי סניטציה... זה קורה לנו שאנו מוסיפים עוד דבר קטן, ורק עוד אחד. אנשי המכירות סביבנו אלופים ב"לעזור"  לנו להוסיף דברים "קטנים" שכאלו, שהס"הכ שלהם הוא לא בדיוק מה שהיינו צריכים או שרצינו עבור עצמנו בהתחלה. 
במקרה כזה, רצוי שאני אבין מה היה הערך עבורי מלכתחילה (החלפה של ברזים באמבטיה). למה בכלל רציתי שיפוץ?  המחיר והאיכות הביצוע המוצעים לי יניעו אותי בקביעת המחיר שאני מוכנה לשלם עבור המוצר שאקבל בתמורה. כל השאר , אם יש לי כסף,  הוא “Nice to have

ניסוי ותהיה יביאו לשיפור מתמיד:  נבחן את התוצר שיצרנו (שאמור להיות קטן)  ונראה אם הוא טוב עבורנו,
אם יש לו ערך. נתקנו על פי הפידבק שנקבל.
למה שזה יעבוד? כי התוצר שייצרתי הוא מספיק קטן על מנת שאוכל להפיק לקחים. ואם טעיתי אז טעיתי בקטן
וזה לא עלה לי להרבה. בעולם התוכנה, תיהיה משמעותם /ל ניסוי והתהיה לפתח את היחידה הקטנה ביותר
שתאפשר לקבל לגביהמשוב, לבחון אותה, לתקן אם יש צורך ולהסיק מסקנות. זאת במקום להשקיע עשרות אלפי
דולרים במוצר שלא ימכר או שלא בכיוון או שאף אחד לא צריך.


הדוגמה שיצא לי רבות לתת היא בחירה של שמלת כלה.... הרי ברור שאני לא אקח שמלה שלא מדדתי, נכון?!
ככה להוציא אלפי שקלים בלי למדוד?!  אז אני אקח לי זמן (שעולה כסף .. אבל מעט יחסית) אסתובב בין החנויות,
אמדוד, ועוד, עד שאני אהיה מרוצה וארגיש שאני מקבלת את הערך המתאים לכסף שלי.  ונניח שלא מצאתי ביום
הראשון שמלה שמצאה חן בעיני? הרי הפסדתי רק יום עבודה ולא אלפי שקלים במקרה והייתי שולחת מישהו
לרכוש לי משהו שאני בכלל לא מדדתי.


לפעמים נטצרך לעצור ולהסתכל על כלל תהליך העבודה שלנו, על איך שאנו עושים דברים ונחפש בו את הערך.
לא רק זאת , ניצור מדיניות וחוקים המגבירים את הערך עבורנו. אולי אף נראה את כל מעגל הערך שלנו על
מנת להבין היכן הוא יושב ומה הכי נכון לעשות. גם בתהליך עשיה אישי וגם במשרד.
למשל, מזכירה של חבר שלי, בעלים של משרד חקירות, יושבת ומקלידה כל היום, אולם הוא שכר אותה כי היא
תותחית שיווק . היה לו ערך בראש כשהוא שכר אותה, שהוא, להביא עוד לקוחות ולהצמיח את העסק שלו. אולם
היום הוא רואה כי היא אינה יכולה להכיל את כל משימות ההקלדה שהוא מעבירה לה וגם לבצע משימת שיווק.
איפה הערך השיווקי אם כך?  היא בוודאי גם מאד לא מרוצה כי היא אינה עושה שיווק והחבר שלי בוודאי אינו
מרוויח מכך. במקרה כזה, רצוי שאבחן גם את תהליך העבודה במשרד, איזה צווארי בקבוק ואזורים המפריעים לי
להשיג את הערך המבוקש. למשל,מצאתי כי המחשב של המזכירה היה המיושן ביותר במשרד. גם המדפסת
הייתה לא משהו, כך שכל נקודת ההדפסה עבדה לאט. בנוסף, ישנן עבודות שכל אחד במשרד יכול היה להדפיס
בעצמו ולכתוב בעצמו. שהרי עבודות אלו היו קטנות, ספציפיות ובקלות יכולות להעשות על ידי עובדי המשרד בעלי
המקצוע.  הרי יש לעובדי המשרד מחשבים, הם יודעים להשתמש בהם, מדוע לבזבז זמן בהגהות, הדפסות
ודיבורים מיותרים על משהו שמי שהזמין אותו יודע הכי טוב מה הוא צריך.  וזו רק דוגמה קטנה ומאד פשוטה.


הערך, נמצא בכל מקום, הוא סובייקטיבי ורצוי שנלמד לזהות אותו.


רוצים לקרוא עוד בענין?



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה