איך לא להגדיר לילדים שלנו משימות שאנחנו רוצים שהם יבצעו.

איך לא להצליח לסיים את המשימות שלנו , זה די פשוט. הרי יש מליון משימות שאני גם ככה רוצה לעשות ולעולם לא מצליח לסיים אותן.

אז איך לא עושים את זה ?

רגע לפני שאני אתחיל להסביר איך לא להצליח בביצוע המשימות שלנו , אני רוצה להבדיל בין שני סוגי משימות עיקריים. בנק משימות שהוא מאגר כלל המשימות שלנו  ומשימות אופרטיביות.

בנק המשימות : זוהי הרשימה המכילה את כלל המשימות שהיינו רוצים לבצע. בשאיפה.

אנחנו יכולים להכניס לרשימה הזו כמה משימות שרק בא לנו, כל סוג של משימה שבא לנו, בכל גודל או  צורה, כל עוד הן ברשימה.  כשממש נגיע לבצע את המשימות הללו, נדאג להתחיל מהמשימות שאנחנו חושבים שרצוי להתחיל איתן ראשונות, נדאג לפרק אותן לחלקים קטנים יותר ונבין בדיוק מה נדרש מאתנו לעשות.  אבל לבנתיים בואו נשאיר את המשימות ברשימה הזו.

משימות אופרטיביות : משימות שאנחנו רוצים \צריכים לבצע .

אלו יכולות להיות משימות שהגיעו בהפתעה כגון, החלפת מנורה שרק נשרפה, או משימות רוטיניות כגון עריכת קניות לשבת או סידור החדר. אלו יכולות להיות משימות שקיבלנו לביצוע כגון שיעורי בית  או קנית מתנה ליום הולדת.

עכשיו, זה לא ממש משנה  אם אלו משימות שלנו או של הילדים שלנו, כי לפעמים משימה כמו " לך תקנה מצרכים", יכולה להיות מעורפלת מידי וככל הנראה תתבצע בצורה שבה הקונה הבין אותה בלבד. כשיש לנו תקציב ורשימת קניות מדויקת, ברור לנו שיהיה קל יותר לבצע את המשימה לפי הכוונה המקורית שלה. אבל זו דוגמה די ברורה מאליה. תיקחו למשל את יום העבודה שלנו, אפילו בעבודה כשהבוס שלנו רוצה שנעשה מצגת למשל, רצוי שנדע למה מיועדת המצגת (מי קהל היעד שלה), למתי היא צפויה, כמה זמן מצגת, מי מעביר אותה וכ"ו.. אחרת אנו צפויים לכישלון במשימה.

הדבר נכון גם בבית עם הילדים שלנו. כאשר אנחנו רוצים שהם יעשו משהו פרקטי רצוי מאד שנגדיר אותו בצורה שכולנו נבין למה התכוונו.

ולכן , כאשר אנו מדברים על משימות אופרטיביות, הנה כמה טיפים איך לא להגדיר אותן.

1.      משימות גדולות מידי. גדול אינו מהכרח טוב יותר מקטן.

משימה גדולה מידי יכולה להפחיד. מרוב שזה גדול נפחד לגשת אליה, או שנתייאש בדרך או שלא נסיים אותה בכלל. ומכך גם שלא נגיע לייצר תחושת הצלחה. להיפך, נרגיש שלא הצלחנו גם אם סיימנו 90% מהמשימה.  כאשר ילד מגיע הביתה מבית הספר עם עבודה מאד גדולה שעליו להשלים, רצוי שנוריד את מפלס החרדה של גודל המשימה.

תדאגו לשבור משימות גדולות לחלקים קטנים שניתנים להשגה. תגדירו או תגבילו את המשימות על ידי זמן, פעולות או תוכן אם אתם צריכים אבל אל תעסקו עם משהו גדול מידי.

 

2.      משימות מוחבאות.

משימות כאלו באוויר, שאמרנו עליהם אבל לא ממש זכרנו אותם, סביר להניח שלא יתבצעו. דאגו לרשום את המשימות , שנראה אותם. מה שאנחנו רואים, סביר להניח שיגיע לכדי ביצוע .

 

3.      עומס יתר. ביצוע הרבה משימות במקביל.

אל תתחייבו לבצע יותר מידי משימות באותו הזמן.כי שאני מבקש מהילד שלי גם לסדר את החדר, גם להכין שיעורים, גם לערוך אח"כ שולחן וגם לקחת את החפצים שלו מהסלון, אני מייצר תחושה של מקביליות ועומס שקשה להתמודד איתה. מעצם התחושה הזו המשימות לא יקרו, או יעוררו מריבה, ישכחו, יבוצעו חלקית ועוד תופעות מוכרות למיניהן....אפילו מבוגרים מתקשים להתמודד עם מקביליות של משימות. מקביליות של משימות כבר מזמן הוכחה כלא יעילה, בניגוד למיתוס שנוצר לפיו המצליחנים טובים יותר במקבול משימות. כשיש לי הרבה מאד משימות בתהליך, אני לא מייצר כלום עשוי באמת עד הסוף.

4.      עמימות :

על תיהיו עמומים, תבהירו בדיוק למה אתם מתכוונים כאשר אתם מבקשים מהילד לעשות משהו. בסוד, אני אגלה לכם , שהילדים שלנו לא נולדו עם הבנה מדויקת למה אנו מתכוונים והם בטח לא בעלי חוש טלפאטי (לפחות לא רובם) . תסבירו למה אתם מתכוונים כשאתם רוצים למשל שהילד יסדר את החדר ? האם הכוונה גם לסדר את השולחן , את המיטה ? או רק את המשחקים שעל השטיח. ככה בוודאי תמנעו מריבות מיותרות.

 

5.      ואל תשכחו ליהנות מהדרך. משימה שלא בכיף תעשה פחות טוב.

 

 

איך לעזור לילדים להתארגן בזמן בבוקר? ואיך לוח משימות קטן ממש יכול להועיל כאן?

 

" הבקרים שלנו היו ממש בלגן" סיפרה לי ריטה, שכנה, על כוס קפה של אחר הצהרים. ריטה שרק לאחרונה התחילה להשתמש עם הילדים בלוח משימות כיצד על מנת לארגן את המשימות המשפחתיות הצליחה הפעם גם לארגן את רוטינת הבוקרר הלא נעימה שחו היא וכל בני משפחתה.... " מה אני אגיד לך, הבת שלי עברה השנה ממעון לגן, אבל השנה היא  "חייבת" לעשות הכול בעצמה. היא רוצה להתלבש לבד, לצחצח שיניים לבד, לאכול הההכככל לבד. וזה לוקח הרבההההה מאד זמן. תביני, אין לי בעיה עם גילויי העצמאות שלה, להפך, המתוקונת מתבגרת. אני מתה על זה.. אבל למה בבוקר ? ??? בדיוק כשכולנו כל כך לחוציםוממהרים? עד לפני כמה חודשים, אנחנו היינו מלבישים אותה , נותנים לה בקבוק,  והופ ...לדרך. ואם מאחרים קצת, אז מה...זה גן פרטי, יש טווח שעות שאפשר להגיע.. לא נורא , לא קרה כלום."

"ההבדל הגדול הוא שהשנה חייבם להגיע עד שמונה וחצי בבוקר לגן. אחרת אנחנו מסתבכים עם הגננת". ריטה ממשיכה, לוגמת עוד לגימה קטנה מהקפה ונאנח , "חייבים להגיע  בזמן , אבל הכל פשוט לוקח יותר מידי זמן וכל יום יש משהו חדש. היום היא רוצה קוקיות , מחר זה יכול להיות צמות... והיא מתעקשת, אולי חולצה, אולי חצאית.. כל יום אנחנו מתעכבים יותר מידי זמן. לפעמים אפילו נדמה לי שהיא עושה את זה בכוונה. כמובן כשאני כועסת עליה. אני מרגישה אחר כך ממש לא טוב עם עצמי. ובסוף, יוצא שהיא שוכחת את ספר הספרייה או שוכחת לצחצח שיניים. בקיצור.. שומדבר לא מאורגן בכלל."

"בנוסף לזה", ריטה ממשיכה ומסכימה לקחת עוד ביסקוויט שאני מציעה לה, " מיכלי, בכלל אינה טיפוס של בוקר. כך שברוב הבקרים כשאנחנו מנסים לזרז אותה היא מתרגזת בקלות ובוכה. אני מאשימה גם את עצמי, כי אלו דברים שעד היום כבר צריכים להיות לי לטבע שני. כמו להכין כריך בבוקר.. אבל אני שוכחת, כי אנחנו כל כך עסוקים בה במיכלי שהלחץ משפיע עלי גם כן. אל תשכחי שיש לנו גם את הקטנצי'ק עכשיו. כך שכשיש תינוק אנחנו לא ממש ישנים טוב בלילה. למרות שהוא רגוע ושקט דברים בורחים לנו מהזיכרון. גם הערב נראה די ככה, כי אנחנו שוכחים את אותם דברים שזכרנו בבוקר. זה פשוט לא כיף. זה לא  קל , עבור כולנו, להבין בדיוק איך צריך לארגן את הבוקר שלנו ואיך ללמד את מיכל ללכת לפי החוקים שאנחנו רוצים שיופעלו בבוקר. אני לא רוצה לוותר על נשיקות וחיבוקים, אבל הרוטינה הזו כל כך לא כיפית כשכל הזמן ממהרים. ניסינו להכין את הבגדים עבורה כבר בערב אבל אז היא משנה את דעתה בבוקר ורוצה משהו אחר."

"נו", שאלתי, איך התמודדתם עם כל זה?

 

"טוב, באמת השארתי אותך במתח", היא אמרה, "אז באחת מהפגישות היומיות שלנו, עכשיו שכבר יש לנו לוח משימות וקצת התרגלנו לראות אותו פה ושם בבית" ,היא צחקה, " העליתי את הנושא בפני כולם. כולנו הבנו שהבוקר לנו הוא לא כיף. התיישבתי עם מיכל וביחד כתבנו וציירנו את כל המשימות שצריך לעשות בבוקר.. כך שלא נשכח שומדבר וכך שנוכל לארגן אותן טוב יותר.

תביני , פתאום, דרך הפגישה היומית שלנו, אפשר לדבר על הדברים שלא בלחץ ושלא באמצע כל ההתארגנות המבולגנת ובטח לא תוך כדי כעס. ברגוע, ביחד, כאילו כולנו חולקים את אותו הקושי."

 

מיכל ציירה:

·         ילדה קמה ב 7 בבוקר.

·         ילדה מצחצחת שיניים.

·         ילדה מתלבשת.

·         ילדה לוקחת את התיק.

·         ילדה לוקחת צעיף וכובע.

·         אימא מכינה כריכים.

 

" וזהו בערך...מכאן כבר הדברים ניהיו קליםיותר", אמרה ריטה,  " הדבקנו את המשימות על לוח המשימות ובצורה פשוטה כמו שזה נשמע עשינו אותן אחת אחת . בהתחלה זה היה יותר כיף מאשר אפקטיבי. הכיף עשה המון לרוטינה המבולגנת של הבוקר. גם אם זה בתחילה לא נראה אפקטיבי, כולנו נרתמנו ביחד למטרה משותפת. לא רק מיכל, או רק אני, כולם. ברור שבהתחלה לגמרה שחכנו שוב  לקחת את ספר הספרייה, אבל מכיוון שכך, הוספנו אותו כמשימה ללוח כבר עבור היום למחרת."

"והגעתם בזמן לגן? " שאלתי.

"מממ.. לא בהתחלה" היא חייכה. "אבל הבטחנו לעצמנו לנסות שוב ביום למחרת , עד שנבין איך אנחנו עושים את זה נכון. בערב, דיברנו איזה כיף היה לעשות את המשימות האלה ביחד. מיכל נהנתה מזה שהיינו איתה במשימות ולא רק דחפנו אותה לעשות אותן. אני גם הבנתי כמה נהניתי לעשות את זה איתה ביחד. למעשה, הדבר הכי טוב שיצא מהבוקר המאתגר הזה היה הזמן שבילינו ביחד:).

מיכל הציעה שננסה שוב ואלי כדאי שנעביר את הפתקים דווקא למקרר במטבח, כך שנוכל לראות אותם בבוקר כאשר אנחנו מתארגנים. הפעם, ביום למחרת, הכל הלך חלק והגענו בזמן לגן !!

רגע לפני נשיקת הפרידה , שאלתי את מיכל אם בא לה לחשוב על משימה כיפית להוסיף ללוח. באותו אחר הצהריים היא ציירה ספר והוסיפה אותו ללוח המשימות. היא רצתה שאני ,לא אבא שלה, אקרא לה סיפור הערב."

שאלתי את ריטה , למה לדעתה אם כך זה עבד לה?

"ובכן", היא חשבה, "זה לא הבוקר שבלתי אפשרי , או זה שיש לנו הרבה ילדים לטפל בהם. זה פשוט שהיו לנו משימות שלא שמנו אליהן מספיק לב. לוח המשימות הוא לא קסם – מה שזה עושה, זה שיש דינמיקה ושיחה סביב המשימות שעל הלוח וכל זה בסה"כ עוזר לנו להתמקד עם מיכל על מה שחשוב , על ההבנה שמשימות הבוקר שייכות לכולנו ולא רק לה, על ההבנה שהיא לא לבד בענין הזה. ברגע שכל אחת מאיתנו לקח אחריות על מה שהוא צריך לעשות וכולנו שמנו את המשימות על גבי הלוח , הצלחנו לראות את הדברים אחרת, מי עושה מה ומתי. בסופו של דבר ראינו שיש משימות שצריך להזיז מהבוקר ולעשות אותן בערב כמו להכין את התיק ליום למחרת למשל. ראינו גם ראינו שאבא יכול להכין כריכים מוקדם בבוקר רגע לפני שהוא בורח לעבודה. בקיצור , כל אחד תרם קצת, חסכנו זמן והרגשנו טוב יותר. לוח המשימות זה כלי שבסך הכל עזר לנו לדבר על הדברים ולהתארגן סביבם ביחד טוב יותר.

אז הנה כמה טיפים שאפשר ללמוד מההתנהלות של ריטה :

 

1.      עדיף לא להיות כל הזמן בלחץ, כשאפשר לא להיות.

2.      כשהדברים ברורים , קל יותר להשתפר. כשאנחנו וילדנו יודעים מה מצופה מאתנו נוכל להשלים את משימותינו ואפילו לעקוב אחר התוצאות. במקרה הזה, ריטה, הגדירה את המשימות ביחד עם מיכל וביחד הן שמו אותן על גבי לוח המשימות. כך הן יצרו תחושת שייכות למשימות והבנה הדדית מה מצופה מהן בהתארגנות בבוקר. הן שמו את המשימות במקום שאפשר לראות אותן ולא לסמוך רק על הזיכרון , בטח ובטח בשעת לחץ של בוקר.

3.      התכוננו מראש . הבינו מהן המשימות העיקריות שעליכם להשלים , אולי תזיזו חלק מהן לזמן מוקדם יותר או מאוחר יותר. להיות מוכנים גם יכול להיות על ידי הכנת רשימת משימות למחר. אבל אל תהיו מוכנים לבד, תיהיו מוכנים ביחד. בשביל זה יש פגישה יומית סביב לוח המשימות. כאשר כולנו מוכנים ומחויבים יהיה הרבה יותר קל להתארגן יותר טוב.

4.      עבדו עם הילדים שלכם.  כאשר הילדים לא רק מבצעים פקודות אלא גם אקטיביים ביצירת המשימות הרבה יותר קל לשפר דברים. הכנת הרשימה ביחד עם הילדים , שמיעה של דעתם לגבי המשימה והזמן שלה, הם שמים את המשימות שלהם על גבי לוח המשימות כל אלו גורמים להם להרגיש שהמשימות  גם שלהם, לא רק שלנו.

5.      עזרו לילדים להתארגן. ליווי של הילדים במשימות שלהם , לפחות בהתחלה ובמשימות חדשות  יגרום להם להבין טוב יותר מה מצפים מהם.

6.      אם לא מצליחים בפעם הראשונה, נסו שוב. לימדו מה עבד לכם טוב ומה עבד פחות טוב. העובדה שלא הצלחתם לא אומרת כלום על היכולות או על השיטה שבחרתם. וזו בוודאי לא סיבה להתייאש. נסו שוב.

7.      אל תשכחו ליהנות מהדרך.  הנאה היא חלק מאד חשוב ביצירת תחושת הצלחה וביכולת להשיג הצלחה. חיבוקים ונשיקות נעימים הרבה יותר מצעקות ולחץ. בלי זה כל שיפור שנשיג יהיה זמני.

 

 

 

איך לעזור לילד לארגן את משימות שיעורי הבית בקלות? וגם לעודד אותו להצליח.

אפליקציה קטנה וחינמית שמתאימה לאנדרואיד או לטאבלט , עושה את זה יופי.

באמת שלא צריך לספר להורים כמה זה לא פשוט לילדים לארגן את סך משימות שיעורי הבית שהם מקבלים. ישנם ילדים שמקבלים את סך משימות שיעורי הבית לשבוע שלם מראש וכאלו המקבלים בכל יום ויום משהו חדש. ישנן משימות של שיעורי בית המתנגשות להגשה כולן ביום אחד, ישנן משימות שיעורי בית גדולות , קטנות, למועדים שונים. מה שבטוח שבין כל זה יכולים להיות חוגים , משימות אחרות, תכניות טלוויזיה (שמן הסתם מעניינות יותר משיעורי בית...) ופעילויות אחרות שהילד צריך לדעת להתארגן סביבן ובעיקר לדאוג שהדברים החשובים באמת יקרו  . לא כולם יודעים איך לעשות את זה.

     השיטה אג'ילית נותנת לכך מענה די פשוט.  ו KanPlan עושה את זה גם קל לביצוע.

בפוסטים קודמים כבר הראיתי איך השיטה מאפשרת באמצעות נראות , על ידי שימוש בלוח משימות וכמה קווים מנחים לארגן משימות די בקלות. ולא רק לארגן, אלא גם לדאוג שהם באמת יגיעו לכדי סיום.

הרעיון אומר שכשאני רואה את המשימות שלי במקום אחד, ממקם אותם לפי המצב שלהם אני שולט יותר בתכולה ובהתקדמות של מה שאני צריך לעשות. לא צריך לזכור יותר מידי פרט למה שיש לי לעשות עכשיו ואת המשימה הבאה שלי, רק להסתכל בלוח . לא צריך להתבלבל יותר מיד י עם אוסף של דברים לעשות ובטח לא להילחץ. אני רואה את כלל הדברים שיש לי לעשות על גבי הלוח ואני יכול להחליט מה לעשות קודם ומה אחר כך.

כל זה נכון גם לגבי ילדים. לעיתים, אצל ילדים מכיוון שהמיומנות פחות מפותחת, חוסר האונים יותר גדול. יהיו ילדים שיתרגזו, כאלו שיתארגנו וכאלו שיחכו שההורים יארגנו להם את לוחות הזמנים והמשימות. אני לא אכנס כאן ממש ל"איך" לעשות את זה , אתם מוזמנים לקרוא את הספר או לעין בבלוג (**הגרסה העברית של הספר מחולקת חינם לקוראי בלוג זה).  ההצעה שלי בפוסט הזה היא שתבחנו את KanPlan.

האפליקציה  KanPlan פותחה על ידי  Houda Hamdane כאשר היא כאימא חיפשה פתרון פשוט לארגן את כמויות של משימות ובעיקר את משימות שיעורי הבית עבור בנותיה. היא פיתחה בעצמה כלי המשתמש בלוח Kanban  (יודעים כבר מהשם לא!?). כידוע , Kanban  הוא כלי נהדר לגרום לדברים לקרות, ומשתמשים בו כבר עשרות שנים בתעשיות רבות כאשר רוצים לנהל ריבוי של משימות ולהביא להשלמתן. הערך שלו בלגרום לדברים לקרות הוא עצום. אז למה לא להשתמש בזה גם עבור ארגון שיעורי הבית ?

ולכן כל מה שצריך לעשות על מנת לגרום לדברים לקרות זה להוריד אפליקציה קטנה עבור האנדרואיד או הטאבלט שלנו ולראות איך הילדים כבר משתלטים על העניינים ומארגנים את משימותיהם בקלות יתרה.

כמו שאתם יודעים , אני אוהבת דברים פשוטים. וזו אפליקציה פשוטה.

הילדים יכולים לראות מה עליהם לעשות, ומה הסתיים. ויש לזה גם תגמול בסוף.

אפשר להוסיף כל מיני סוגי משימות , לא רק שיעורי בית. למקם אותם בעמודה המתאימה לעשיה ולגרור עם האצבע  משימות לפי ההתקדמות וזה אפילו צבעוני ונעים.

יש אפילו משחק נחמד שנקרא  KanQuiz  שפותרים מעין מבחן ומקבלים נקודות. 

כאשר נתתי לילדי להוריד את האפליקציה, בשתי דקות הם כבר התרגלו לרעיון והעלו את משימות שיעורי הבית לאפליקציה והתחלנו כבר לראות איך הם מאורגנים טוב יותר.

 

תחשבו על זה , זה הרי רק הגיוני שילדים יארגנו את שיעורי הבית דרך אנדרואיד או דרך טאבלט. אחרי הכל , הילדים של היום חיים בעולם טכנולוגי כזה, שמסכי מגע ואפליקציות הם משהו מוכר ושימושי ביותר עבורם. וזה רק ילך ויתגבר. אז למה לא לנצל את המשיכה הטבעית שלהם לדברים הללו ולעזור להם לשלוט יותר טוב במשימות שלהם ובעיקר לגרום למשימות הללו לקרות. (ישנם אפילו מקומות בהם הטאבלט כבר מחליף את ספרי הלימוד, כך שמדובר במשהו שממילא ישתמשו בו בעתיד. )

אז קדימה , תסתכלו ותבדקו, אני בטוחה שתמצאו את זה פשוט ומועיל.

http://www.screenr.com/Vkg8

מעבר לוידאו הזה יש גם הסבר צעד אחר צעד.

אפשר להוריד את האפליקציה חינם , ונקיה ממודעות (שהרי זה מיועד לילדים)

אז תהנו J

http://www.kanplan.net/home.html

http://www.screenr.com/RVh8