ג'לי - אימון דרך חשיבה אג'ילית

שלשה שלבים : DO, WE DO, YOU DO - אני עושה, עושים ביחד, אתה עושה.

ילדים יכולים ללמוד משהו חדש לחלוטין בשלשה שלבים בלבד. לאמיתו של דבר, זה עובד נפלא גם עם מבוגרים.

תסתכלו בתמונה למעלה, זה כל מה שיש. נראה די ברור נכון ?

הטכניקה הזו די נפוצה בעולם החינוך והפסיכולוגיה. אני מאמינה שניתן להפיק ממנה המון גם באופן אישי וגם בבית עם הילדים ולכן בחרתי להוציא אותה לרגע מהקליניקה או מכיתת הלימוד אל תוך העולם הפרקטי. לפעמים כל מה שצריך זה לדעת שהיא קיימת ואולי מעט להכיר איך עובדים איתה. ועל כך הפוסט הזה.

לא מעט פעמים יצא לי לעבוד עם מנהלים ועם קבוצות עבודה בטכניקה המדליקה והפשוטה הזו. המטרה הייתה, ללמד מיומנות חדשה ובלתי מוכרת לחלוטין בצורה קלה ובטוחה המייצרת גם אצל הלומד תחושה של שליטה ובטחון וכך מגבירה את המוטיווציה וכמובן את איכות התוצר הנובע מהלמידה. למה? היות והטכניקה הזו היא הדרגתית מספיק ובכך מספקת לגיטימציה להכיר את המיומנות , לטעות אם צריך ולהשתמש בה כשאני מרגיש מוכן. וזה עובד. זה עובד במיוחד בלימוד מיומנויות בלתי מוכרות לחלוטין.

רגע לפני שאתם רצים ליישם, אני מציעה להתבונן בהסבר התאורטי של השיטה ואז ניכנס להפעלה שלה בבית או בכל מקום אחר.

" ילדים מטיבים להפנים מימנויות דרך לימוד הדרגתי: המורה משמש כמודל ומראה את השימוש במיומנות או ברעיון חדש והילד מתבונן (אני מראה איך), הילד מתנסה במיומנות החדשה עם הרבה תמיכה מהמורה (עושים ביחד), הילד מנסה לבד (עושה לבד). אם יש צורך.. חוזרים על המעגל הזה שוב. "

3 Quick Wins for Kids Ministry

(למי שרוצה רוצים לקרוא יותר, צרפתי רשימה בסוף הפוסט .)

אז אני אתחיל בדוגמה.. ומשם אני אמשיך להסבר...

בחרתי כדוגמה מאד פשוטה, את ענין ניהול ישיבות בארגון. שימו לב שלרוב מדובר במיומניות מסובכות בהרבה ממה שאציג כאן הכוללות מיומניות של משא ומת, תכנון, ניהול, עיצוב ועוד רבות. אז קחו את הדוגמה הזו רק ככלי ללמידה.

במקרים רבים כשאני נכנסת לאמן קבוצות של עובדים, אחד הדברים הבולטים הדורשים שנוי הוא ניהול הישיבות. אני לא אכנס לסוגי הישיבות ולטכניקות הספציפיות, אולם ארגונים רבים מאמינים כי הגישה הנכונה ליעל את הישיבות היא הפצה של איזושהי מצגת של חוקים המפרטת כיצד יש לנהוג בישיבות (שהיא בעצמה תוצר של ישיבה). מכאן ישנה ציפיה כי כולם יקראו וידעו לישם. כעבור זמן מתפלאים מדוע זה לא מיושם או לא עובד.

נניל ואני אתייחס אל החוקים במצגת כחזון שהארגון רואה ישיבה מוצלחת.

אני מראה איך : אם כך, כמאמנת, אם נתסכל למעלה על הטכניקה המוצגת פה, השלב הראשון שאני אעשה יהיה להראות לצוות כיצד לנהל את הישיבה (על סוגיה השונים) . למעשה, אני אתקל במהלך הישיבות בארועים מהמציאות ואשמש מודל כיצד מתמודדים איתם. אני אלווה את הסשן כמובן בהסבר ואבקש משוב מהצוות בהמשך. אני אוודה שהצוות מתבונן ומפנים את מה שעשיתי. אם יש צורך , אני אדגיש אספקטים כאלו ואחרים.

עושים ביחד : בשלב השני, אני אבקש ממישהו אחר לנהל את הישיבה. אני אשאר בצד ואעיר הערות בסוף או במהלך הדיון, על פי ההסכם שלי עם הצוות או על פי הצורך. לעיתים, יש צורך ביותר מהדגמה אחת.

אתה עושה : בשלב השלישי, אני אבקש מהצוות להמשיך לבד, כשאני לא שם. או כשאני שם ולא אומרת דבר.

בכל שלב, אני אדאג להעביר משוב הולם ולקבל משוב.

אז איפה הבעיה?

הבעיה מתחילה בעיקר כאשר אנו כמורים, כמדריכים , כמנהלים, או בעיקר כהורים מלמדים משהו חדש מבלי לעבור את שני השלבים האחרונים של הלמידה עם הלומד. נכון, הוא לא מוגבל, הוא בוגר, או ילד בוגר (ואנחנו ודאי יודעים את החומר שנראה לנו די פשוט) ומצפים ממנו לבצע. אולם הציפייה ללמידה אפקטיבית מהסבר תאורטי בלבד או מבקשה בלבד היא לא נכונה ואפילו מזיקה.

במיוחד במקום עבודה. קחו לדוגמה מהנדסי תוכנה. כן, אלו המבריקים שיודעים לפתור בעיה מתמטית מסובכת ולתרגם אותה למערכת ממוחשבת. עכשיו תלמדו אותם מיומניות רכות של תקשורת נכונה, עבודה בקבוצה.. זה כבר הופך להיות קצת יותר קשה. למה? כי הקושי מתחיל מכך שבמקרה כזה זו אינה מיומנות בתחום הנוחות שלהם. הם רגילים לעבוד בשקט ולבד. מיומנויות רכות אלו אינן מתורגלת או 'חזקות' עבורם כמו שאר המיומנויות המעצבות את תדמיתם במקום העבודה. "מה פתאום אני וההנהלה הזו באים ומטרידים אותם עם ענין כמו לעבוד בצוות?!". ועל כן, כאשר הארגון מאמין שזו מיומנות שעליהם ללמוד, נצטרך להפעיל את תהליך הלמידה בצורה כזו שייצור למידה ולא יפגע במוטיווציה. למדתי עם השנים שאצלנו המבוגרים, ה"איך אני נראה לאחרים" במקום העבודה בביצועי המקצועיים, במיוחד כאשר אני 'תותח' בתחומי המוקף באחרים 'תותחים' בתחומם הוא מאד חשוב. תפוח "רקוב" אחד בקבוצה, שניהיה כזה אולי בגלל שהוא מאמין כי מצפים ממנו לדעת היטב מיומניות שזה עתה נרכשו ואינו עומד בצפיה הזו יכול להשפיע על ביצועיהם של כלל הקבוצה , לייצר דמורליזציה ולפגוע בייצור. ולכן, אנו דואגים ללמד מיומניות באופן הדרגתי, ובצעדים קטנים.

כאשר מחייבים לעבור על שלבי הלמידה הללו, אנחנו אפילו מצליחים להתגבר על כל אלו המאמינים שהם 'מהלומדים המהירים', אלו ש 'לא צריכים להתנסות יותר מידי' (ואח"כ כמובן גם לא ממש מצליחים להראות תוצאות).

בדיוק אותו הדבר קורה גם במשפחה עם הילדים וכמובן לנו באופן אישי כאנשים כשאנו מעונינים ללמוד מיומנות חדשה. . לוקח זמן ללמוד.

כאשר נשלב את הטכניקה ההדרגתית הזו עם הקווים המנחים האג'יליים, נוכל למנף את הלמידה הרבה יותר.

נראות : אג'ייל מביא איתו את הקו המנחה של נראות, כאשר אנו משתמשים בלוח המשימות שלנו על מנת לשקף את ההתקדמות שלנו. היתרון של נראות ידוע ומוכר היטב בעולם הפסיכולוגיה והחינוך ככלי עוצמתי למינוף לימוד ועשיה.

עבודה כמשפחה : כאשר אנו מייצרים נראות כמשפחה, יחד עם הילדים שלנו במטרה ללמד את הילד משהו חדש, גם אם זו מיומנות כל כך בסיסת כמו להקפיד על צחצוח שיניים נכון, הדבר ידחוף אותנו לבצועים כקבוצה, שזה לכשעצמו ממנף למידה. ההליכה הויזואלית כמשפחה יחד עם שימוש בלוח המשימות יש בה גם למנוע סימון של חבר כזה או אחר כבעיתי .

תקשורת : אג'ייל מביא עמו את יתרונות התקשורת. הוא מאפשר לנו באופן שותף להתייחס לביצועים שלנו, גם כאלו שצלחו וגם כאלו שלא צלחו. בדרך כלל התקשורת שלנו עם הילדים שלנו או העובדים שלנו נוחה יותר סביב מה 'שלא נעשה כראוי' ( למה לא סידרת את החדר? או דוח שאינו מוכן... ועוד.....). הרבה יותר קשה לנו להחמיא, לתת משוב בונה וחיובי. התשתית האגי'לית מאפשרת את המשוב הזה באופן טבעי כל כך מבלי להבליט דווקא את החולשות שלנו כדבר העיקרי שבו נעסוק. הפגישה היומית , האישית או המשפחתית מאפשרת את זה. יש לכך ערך עצום למינוף למידה ...כן.. וגם ללמידה אישית עצמאית. הרוטינה שבה אני בוחן את עצמי באמת ממנפת את היכולת שלי לגרום לדברים לקרות.

הרטרוספקטיבה , אף היא מספקת סביבה בטוחה לבחינה אמיתית ולמינוף שיפור המיומנויות שלנו.

בנוסף יש באג'ייל גם המון חשיבה חיובית, העצמה , שממנפים למידה.

אם כך איך עושים את זה?

פשוט מאד , הציבו לוח וציירו עליו שלוש עמודות :

אני מראה , עושים ביחד , אתה עושה.

כיתבו את נושא הלמידה החדש על גבי פיתקית נדבקת (לינק) והעבירו אותה על הלוח לפי מקומה בשלבי הלימוד.

סימני דרך :

דאגו לנראות של תהליך הלמידה. כך קל יותר להכניס דברים לתוך סדר , לקבל משוב וכמובן לגרום להם לקרות. השתמשו בלוח המשימות וודאו שכל משימה לימודית נמצאת על גבי הלוח.

חלקו משימות גדולות לחלקים קטנים. אין טעם להתחיל ללמד משימות ענקיות עם המון צעדים כנושא לימודי אחד. אולם, אם תשתמשו בלוח המשימות ככלי לנראות, חלוקה של משימות גדולות לצעדים קטנים תעזור לכם גם לשמור על נראות של התמונה הגדולה.
מישכו משימה אחת בלבד לעשיה בכל פעם. מישכו משימה אחת, השלימו אותה במסלול הלימוד ורק אז עברו למשימה הבאה.
אל תדלגו על שלבי הלימוד : אני מראה איך , עושים ביחד, אתה עושה. אם יש צורך חיזרו על שלב זה או אחר.
שימרו את הפיתקיות על גבי הלוח. על תזרקו אותם רק בגלל שמשימה אחת הסתיימה. תנו לילד לראות את המשימות שסיים בהצלחה.
תקשורת. דברו על זה בפגישה היומית. מה עזר , מה לא עזר, מה עוד יש צורך לעשות...
וכמובן, אל תשכחו להנות מהדך.