‏הצגת רשומות עם תוויות עשיה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עשיה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 22 במאי 2013

איך להחליט כקבוצה מה לעשות , כך שכולם יהיו מרוצים ולהגיע לכדי ביצוע?

אין זה פשוט לקבל החלטות כך שכולם יהיו מרוצים, הרי כמו בכל קבוצה, כשיש לנו המון דברים לעשות ואנחנו צריכים להחליט מה בא קודם ומה אחר כך ,כמות הדעות והאפשרויות יכולה להיות גדולה ממספר החברים בקבוצה. סרבול, משיכת ההחלטה, קבלת החלטות לפי "מי צועק חזק יותר" היא דפוס  די נפוץ . ובכן,  גם את זה אני סבורה ניתן לעשות בצורה יעילה וקצרה יחסית באמצעות לוח וכמה כלי אג'ייל פשוטים.

קודם כל , אני סבורה שהצורה הטובה ביותר להגיע בקבוצה להסכמה היא להחליט ביחד. אני לא מחליט לבד ובטח שאיני מאמינה בהחלטה של מנהל ובעקבותיה "הנחתה" של החלטה זו על חברי הקבוצה (בעבר כתבתי פוסט המתייחס גם לנושא של חשיבות ההחלטה כקבוצה). יש בהחלטה כקבוצה המון העצמה. יש בה  גם בכדי להביא למיקסום המוטיווציה לביצוע על ידי כך שנאפשר לצוות , לכיתה או למשפחה להחליט ביחד. עם כל הקושי שבזה הסיכוי שכולנו נצא עם משהו טוב עבורנו גדול הרבה יותר מאשר שכמנהלים\מורים עוד ננחית על הסובבים אותנו את החלטותינו.
אולם, קל להגיד, אך קשה לביצוע. ישנם כל כך הרבה דברים שצריך להחליט לגביהם ,הרי הרבה יותר “קל וקצר” יהיה להחליט לבד לא?! למה לבזבז לכולם את הזמן? הרי גם ככה אין לנו הרבה זמן. יהיו כאלו שיגידו שקבוצת תלמידים או קבוצת עובדים או בטח ובטח קבוצת ילדים, אינם מסוגלים לקבל את ההחלטה "הנכונה".
אם כך, איך עושים את זה?
באו נדמיין כיתה של תלמידי כיתה ח שקיבלו אחריות חברתית בה הם צריכים לבחור מתוך מגוון רחב של פעילויות אפשריות שתי פעילויות חברתיות להפעלה בביה"ס. המטרה היא שהפעילות החברתית תועיל לביה"ס וכמובן תזכה אותם בפרס קבוצתי. אבל שוב, הנה הקאטצ'. ומה אם הם לא יזכו  בפרס המובטח? גם אז, היינו רוצים שלפחות יהנו , שיתרמו לביה"ס וישיגו את תחושת ההצלחה שקשורה בפעילות שהם בחרו לעשות.
אני אציג טכניקה ,שהיא בעצם סוג פשוט של סיעור מוחות ,שאנו משתמשים בו באופן תדיר עם קבוצות של עובדים כשאנו באים לבצע שינוי כזה או אחר או לעזור בקבלת החלטות. למעשה , אני אפילו זוכרת ששיחקנו בזה בתנועת הנוער.אז למה לא לנסות את זה גם בכיתה או בבית ?
1.      נבקש מכל חבר קבוצה להציע שני רעיונות ולרשום אותם על גבי פיתקית נדבקת .
לצבוע בצורה אומנותית את גדר ביה"ס
לבנות פסיפס בלובי שמשקף את ערכי ביה"ס
לנקות את אזור העצים
לערוך מסיבה במהלך אחת ההפסקות
להעביר "שעת כיף" לתלמידי כיתות א
לבנות בית קפה ליום ההורים הקרוב.
2.      כאשר כל חברי הקבוצה מסיימים ,נבקש מכל חבר קבוצה  להציג את הרעיון שלו ב 10 שניות בלבד, להגיע אל הלוח ולמקם את הרעיון שלו על גבי הלוח על פי מה שנראה לו סדר החשיבות של הרעיון שלו.
3.      במקרה וליותר מחבר קבוצה אחד יש את אותו הרעיון, הם מוספים פתקית ,לפתקית שכבר נמצאת על גבי הלוח.
** לאיש אסור להתנגד או לבקר או להסיר רעיון המוצג על ידי אחד מחברי הקבוצה .גם אם הרעיון נראה קשה, ארוך, לא ישים, מסורבל , לא מתאים וכ"ו
**נראות היא כלי מצויין לגרום לדברים לקרות, אל תוותרו עליו. דאגו שכל מאגר הדברים שהיינו רוצים לעשות, נמצא  על גבי לוח וכולם רואים אותו ובעלי יכולת להתייחס אליו בצורה קלה. בקיצור – שימו פתק על הלוח.


4.      הצעד הבא , יכול להעשות בשתי דרכים :
·         הרעיון שקיבל את מירב הפתקים וממוקם הכי גבוהה - יבחר.
·         אפשר לבקש מכל חבר קבוצה לדרג שני רעיונות עיקריים מ 1-5(או כל סוג של ניקוד שתרצו). הרעיון שיבחר יהיה זה שיקבל את מרב הנקודות.
5.      השלב הבא יהיה מרעיון – >לביצוע. היכנסולדיוןסביב הרעיונות וייצרו מכל רעיון נבחר רשימת משימות פרקטיות שיש לבצע.
6.      כעת בידקו שוב את המאמץ הכרוך בישום הרעיון שנבחר לעומת המאמץ שמצוי ברשותכם (משאבים של זמן ,כסף , יכולות , מיומנוות ועוד). שאלו את עצמכם האם אנחנו עדיין רוצים להפעיל את הרעיון הזה?
7.      כל מה שנותר לנו כעת הוא לייצר נראות למשימות שלנו, לרשום על הלוח את שמות שלוש עמודות התהליך הביצועי (לעשות, בעשיה, הסתיים) , לבחור את המשימות הראשונות לעשיה ולצאת לדרך.
**מקמו את המשימות לביצוע  בחשיבות הגבוהה למעלה ברשימה ואת כל השאר במאגר משימות והתחילו לבצען אחת אחרי השניה.
8.      והעיקר , אל תשכחו להנות מהדרך.


ומה השגנו :
·         דיון פתוח
·         כולם חלקו רעיונות והרעיונות של כולם עלו לדיון בצורה כזו או אחרת
·         בחרנו את משימותנו כקבוצה
·         אנחנו יכולים לשנות את דעתנו על סמך מידע חדש וגם אחרי שכבר בחרנו רעיון .. וזה בסדר.
·         אנחנו יכולים לעשות את אותו דבר בדיוק בכל פעם שיש לנו ערימה של דברים לבצע או רעיונות ליישם כמו : תכנון טיול ,תכנון יומולדת  ועוד.
·         כמובן שיש יותר מדרך אחת להגיע לאותה התוצאה. רק תיהיו פתוחים לדעת את זה.
לדוגמה : תכנון טיול לסאן דיאגו:






יום חמישי, 11 באפריל 2013

אמאאאא ... כמה משימות את מנהלת....


רואים את האמא הזו בסרטון ? מזכיר לכם משהו?  ובכן, זה לא חייב להיות כך. אפשר לגרום לילדים להרגיש בעלות על המשימות שלהם ולהורים להיות קצת יותר רגועים בענין. אפשר גם להגיע למצב שהדברים קורים בעצמם.




אז איך עושים את זה?

יום חמישי, 21 במרץ 2013

יציאת מצריים - השינוי של כולנו

פסח בפתח, חודש ניסן - חודש של שינויים, עונת האביב היא עונה של תחיה מחודשת - הטבע מתעורר ומתחיל מעגל מחודש של התעוררות והתחדשות.
זמן מצויין לבחון את סיפור יציאת מצריים בעיניים של שינוי, של אימון.

יציאת מצריים ושינוי?
כן. בעיני סיפור יציאת מצריים הוא דגם לתהליך שינוי שכולנו מכירים - החל בשינוי גדול בעבודה, במשפחה, או עם עצמנו וכלה בשינויים הקטנים של ההתמודדויות היומיומיות עם הבלתי צפוי.
עם ישראל עבר שינוי - מעבדות לחירות. כנגד כל ההתנגדויות והמכשולים. היה להם מאמן בלב ובנפש - משה.

וכך מתחיל הסיפור....

עבדים היינו
כך מתחיל סיפור יציאת מצרים - עם ישראל היו עם של עבדים.
אין זה אומר שהם עסקו רק בבניה במצריים - הם היו עד לרמ"ח איבריהם עבדים - בלב ובנפש. הם לא הכירו דבר אחר, זו הייתה כפי שאנו אומרים באימון - ההוויה האמיתית שלהם, התפיסה שלהם את עצמם.
העבדות של עם ישראל לא הייתה רק כלפי פרעה - אלא קודם כל כלפי עצמם. הם נולדו לעבדות, גדלו בעבדות, כל ההרגלים ושגרת החיים שלהם נסבה סביב עבדות. איש לא העלה בדעתו להתנגד, וכי למה שיתנגדו? זו היתה המציאות היחידה שהם למדו להכיר.

כך בעצם מתחיל כל תהליך שינוי שלנו - אנחנו קודם כל עבדים להרגלים של עצמנו, לתפיסה של עצמנו את עצמנו.

הפרעה של בני ישראל - הוא הרי הפרעה שיש לכל אחד מאיתנו בלב - אותו קול קטן שאומר "עזוב, אל תנסה, לא כדאי לך, זה לעולם לא יצליח". הקול הקטן שלנו שאומר לנו שאנחנו לא באמת שווים, לא באמת יכולים להחליף עבודה, לא באמת ראויים לאהבה, שלעולם לא נצליח לצאת מהמינוס. שעדיף שנישאר עבדים לאותם ההרגלים, שנמשיך לשבת על סיר הבשר במקום לפרוח ולצאת לחופשי. להשאר באיזור הנוחות שלנו. במקום הבטוח אך הלא מיוחד, בבינוניות שקל לנו להתמיד בה אבל מותירה בנו תחושת פספוס, טעם של משהו חסר.


שלח את עמי - ההכרה בצורך בשינוי
ואז קם משה - מתוך העם אך נבדל ממנו. מכיר במצב של בני ישראל - בעובדת היותם עבדים.
משה לא היה צריך רק לשכנע את פרעה - הוא היה צריך לשכנע את העם עצמו. להראות להם שיש חיים אחרים, שהם לא חייבים להיות עבדים.

במונחי אימון אנחנו מכירים בתפקיד המאמן כמשקף - משקף למתאמן את המציאות שלו, עוזר לו לזהות אותה, לזהות מהו הצורך הבלתי מסופק, מהם ההרגלים המגבילים ומהו הנטל שעל המתאמן להשאיר מאחוריו, מהו השינוי המיוחל. תפקיד המאמן בתחילת תהליך אימוני הוא למקד את השינוי הזה, לזקק מתוך סך הרגשות והחוויות של המתאמן את התמצית, לזהות את העבדות שממנה המתאמן משתוקק לצאת.


המכות
פרעה כמובן מתנגד, וכולנו מכירים את עשר המכות שהונחתו עליו ביד חזקה, בזרוע נטויה ובהסבה לשמאל.

אם נזכור שפרעה הוא הפרעה שבתוכנו - נוכל לזהות את שלב המכות גם בתהליך של שינוי אישי. בכל תהליך של שינוי מגיע שלב של חוסר מנוח, של תירוצים שאנחנו מספרים לעצמנו, של משברים, של ריבים ומתחים.
בדינמיקה של צוותים אנחנו מכירים את מודל טאקמן (Tuckman) - שמדבר על שלב ה- Storming - שלב של סערת רוחות בצוות, בו כל אחד מנסה למצוא את מקומו ולמצב את עצמו ביחס לאחרים בעת התהוות של צוות חדש או שינוי במבנה של צוות קיים.

זהו גם שלב המשא ומתן הפנימי. לצאת מאזור הנוחות או לא? באמת שווה לי לעשות את השינוי בחיים? כמה כואב לי כדי לזוז? בסיפור מצרים המכות הן ממשיות, אך בשינוי האישי שלנו המכות הן בדרך כלל פנימיות (מצוקה, פחד, תירוצים, בריחה) ובאות לידי ביטוי גם בהתנהגות החיצונית (מריבות, כעסים, תלות, הרסנות). 
אנחנו מאתגרים את עצמנו - כמה שווה לי לזוז מאיזור הנוחות? כמו יציאת מצריים - כאשר העתיד אינו נראה כלל... ואחרי כל מכה פרעה מקשה את ליבו. כמונו. לרובנו לוקח לא מעט זמן ולא מעט "מכות" עד שאנחנו מוכנים לעבור לשלב הבא, להסכים לקחת את עצמנו למקום טוב יותר.

ומשה? כמו מאמן נחוש, לא מוותר לעם ישראל, לא מוותר על המתאמן ועל החזון של מקום טוב יותר. נשאר יציב ובטוח עבורו, ממשיך להאיר לו את הדרך ולהתמיד איתו על אף הקשיים.
הוא גם זה שמבשר את המכות (וכן, המאמן לעתים קרובות יעצים בפני המתאמן את הקונפליקטים של עצמו, יעמת את עצמו עם עצמו), ומדריך את העם בהתגוננות מפניהן, בדרכים להתמודד ולהחזיק מעמד. בידיעה בוטחת שזהו רק שלב, שזה יחלוף. שלאחר מכן תבוא גם תבוא הגאולה הנכספת.


היציאה לדרך - מה תשאירו מאחור? על מה תוותרו?
לבסוף פרעה "נשבר" - ועם ישראל ממהר לצאת לדרך.
ובשם החיפזון, וכדי לא לפספס את ההזדמנות - הוא גם נאלץ להשאיר מאחור מקנה ורכוש, אין לו זמן להתפיח את הלחם.....נותרנו עם המצות.

גם כאן - כמו בכל שינוי - כאשר אנחנו הולכים לדבר חדש אנחנו צריכים להשאיר מאחור משהו ישן. משהו מיותר, משהו שמכביד עלינו או שפשוט לא נוכל לקחת איתנו... במעבר למקום עבודה חדש - נשאיר מאחור את הבטחון והחברים מהעבודה הישנה. במעבר לזוגיות נשאיר מאחור את החופש שברווקות. במעבר לאחריות כלכלית לא נוכל להמשיך לחגוג בביזבוזים. מה עוד נשאיר מאחור? אשמה? תפיסות ישנות? כעס? על מה תוותרו כדי להשיג את השינוי שלכם? מה תותירו מאחור? מה לא תוכלו לקחת איתכם לדרך?

מה המחיר שנשלם כדי לקבל את החירות החדשה שלנו?


החרטה הגדולה וקריעת ים סוף
עם ישראל יצא לדרך - ופרעה התחרט.

מכירים את המצב הזה? כבר התחלנו בשיפוץ, כבר החלטנו על צבעים וקרמיקות והמטבח המושלם ואז - טראח! החריגה התקציבית הולמת לנו בפנים. מה? איך חרגנו ככה מהתקציב? עדיף שלא נשפץ וזהו!
מה? שאני אצטרך להתרפס לבוס החדש? עדיף היה לי להשאר במקום העבודה הישן..
מה? שאני אפסיק לראות כדורגל על החבר'ה? שאני אסבול את הבלאגן שהוא משאיר לי בדירה? עדיף היה שנישאר בדירות נפרדות!

כן - החרטה וההכרה במחיר שאנו משלמים בשינוי שלנו - תמיד יבואו, לעולם לא נוכל לצפות מראש איך השינוי ייחווה אצלנו ומה נפגוש בדרך.

והפתרון?
בסיפור יציאת מצריים נדרש נס - קריעת ים סוף - כדי לעמוד בפיתוי, כדי לא לחזור אחור ולעמוד איתנים, להמשיך בדרך.
גם בתהליך השינוי האישי של כל אחד מאיתנו - נדרשים לא מעט "ניסים" וכוחות נפש כדי לעמוד בפיתוי של לחזור, של לפוצץ, של לוותר לעצמנו עוד לפני שהתחלנו..


המסע במדבר - התאקלמות למצב החדש
עם ישראל ממשיך במסע - 40 שנה במדבר. זמן לא מבוטל!
ומה קורה בזמן הזה? חיים... יש מריבות על גדיים, צריך להשיג אוכל (מן) ומים (ביקוע הסלע)..
כל הזמן מתקדמים לעבר היעד הנכסף, ממשיכים להתקדם גם אם לא מרגישים בהתקדמות.
ומשה - מוביל את העם, עוזר להם למצוא פתרונות, מגשר ומתווך, מלווה את העם בחיי היומיום ובהתאקלמות למצב החדש.

גם בתהליכי שינוי שלנו - יש שלב שבו צריך להתאקלם, להתרגל מחדש למצב שנוצר.
בצוותים (שוב טאקמן) - אנו קוראים למצב הזה שלב ה- Norming. שלב שבו כל חבר צוות מבין את תפקידו והצוות מתחיל לתפקד.
בשינויים של החיים - אנחנו מתחילים להתאקלם לעבודה החדשה, לזוגיות, לבית החדש, למציאות הכלכלית החדשה.
זה לוקח זמן ולוקח סבלנות. זהו תהליך של לימוד מתמיד על "אש נמוכה" - לומדים איך להתמודד עם משברונים מקומיים -  איזה אוכל יהיה זול יותר בסופר? איפה כדאי לקנות ירקות? איך למצוא חניה נוחה במקום העבודה החדש? איך להספיק לקחת את הילדים לחוג? ואיפה היא החביאה לי את הגרביים?

והמאמן - משה שלנו - מלווה, עוזר, עושה תיקונים קלים בדרך, מגשר על משברים, עוזר להתמודד. הוא גם טועה בעצמו וחווה ספקות - הוא גם בן אדם. גם באימון - המאמן לא תמיד יודע מה נכון לעשות. הוא גם לוקח חלק בספקות ובדילמות של המתאמן. הוא הולך איתו ביחד את כברת הדרך. לפעמים כל שהוא יכול לעשו הוא להיות שם עבור המתאמן, להפנות אל המתאמן עצמו את השאלות ולא לספק את התשובות.


עגל הזהב - משבר האמונה הגדול
והנה מגיע הרגע הגדול - משה עולה לקבל את לוחות הברית. ועם ישראל חסר סבלנות, קטן אמונה - חוזר למנהגים הישנים, מתנחם בעגל הזהב.

גם בתהליך שינוי שלנו - אנחנו מכירים את ה- "משבר הגדול". אחרי שכבר התרגלנו למקום העבודה החדש נגלה שגם שם עובדים עד שעות מאוחרות, גם שם יהיו ריבים עם הבוס. הזוגיות הנוצצת הופכת לשגרה ויש בה מריבות. למרות ששמרנו על התקציב פתאום יש הוצאה לא צפויה ששוברת לנו את המאזן..

כן - כמו משה שנאלץ לחזור ולהתעכב לקבל את לוחות הברית בפעם השניה - כך גם אנחנו, הולכים לפעמים צעד לאחור לפני שנוכל ללכת שני צעדים קדימה. יש עיכובים. יש קשיים לא צפויים. ובכל זאת יש סיבה טובה להתמיד, לזכור שיש אור בסוף הדרך.


סוף המסע - ומשה לא הגיע לארץ
לבסוף בני ישראל מגיעים לארץ ישראל - ומשה, אם כי ראה את הארץ מהר נבו - לא זכה להגיע אליה.

גם בתהליך השינוי שלנו - כשהשינוי יגיע, נתאקלם ונמצא את עצמנו אנשים חדשים. כבר תופסים את עצמנו בצורה שונה, רואים את עצמנו דרך עיניים אחרות. מה שנקרא באימון - עשינו שינוי בפרדיגמה. שואלים את עצמנו "איך יכלתי לחשוב פעם שאני לא שווה?", "איך יכלנו להוציא כל כך הרבה כסף על שטויות?", "איך יכלתי לחשוב שלא אמצא אהבה?".
כשהשינוי נשלם - אנחנו כבר נראה את עצמנו בצורה אחרת, כבר לא נהיה אותו האדם שהיינו בתחילת המסע. והמאמן? כמו משה - הוא לא יהיה שם. הוא לא יהיה נחוץ. הוא סיים את תפקידו, שכן המתאמן - אנחנו - כבר ממשיכים בדרך החדשה שלנו בכוחות עצמנו.


מעגל השינוי ממשיך...
עובדה היא שסיפור בני ישראל לא מסתיים בסוף יציאת מצריים. עוד יש מלכים, יש משברים, יש מלחמות, מסעות ותהפוכות. עד היום בעצם.

כך גם בשינוי - אחרי השינוי הראשון יבוא השינוי השני, וכן הלאה - השינוי הוא חלק מהחיים. חלק בלתי נפרד ממנו.  החיים משתנים כל דקה, כל צעד שנעשה יהיה התמודדות מחודשת וסבב חדש של יציאה מעבדות אחת לחירות אחרת. וככל שנמשיך ונתמיד - כך נתרגל לשינוי, נלמד לעשות אותו בצורה טבעית, ללא פחד. ללא עכבות. כמו הטבע שבכל שנה באביב מתחיל לפרוח, ללבלב ולהתחדש.


מהי העבדות שממנה תצאו השנה?
מהו השינוי המהדהד שלכם? מהו הפרעה שלכם, שאומר לכם "לא"? לאיזו חירות חדשה תצאו? מהם האתגרים, המכשולים והקשיים שיעמדו בדרככם? מהם הניסים והפתרונות שיעזרו לכם להתמיד?
ומיהו המשה - שילווה אתכם ויראה לכם את הדרך?

חג חירות שמח!


יום חמישי, 31 בינואר 2013

אפשר להתארגן על מה שיש לנו לעשות - כיף של KANBAN


האם אתם יודעים מה זה KANBAN ?

האם אתם משתמשים עם ילדיכים בלוחות של משימות על מנת לארגן את משימות הבית ?  האם אתם מיישמים agile kids בבית? אם כן , אתם מיישמים סוג מסויים של KANBAN ועוד קצת.

KANBAN הוא מושג יפני שמשמעותו ייצוג ויזואלי (נראה) של כרטיס או הוראות והוא משמש ככלי שיפור בארגון או במפעל.

כאשר אנחנו מתייחסים אל KANBAN כפי שהוא מיושם בבית או בעולם האישי (לניהול זמן למשל) אנו מתכוונים לכלי פשוט ביותר המשתמש בלוח משימות שעליו אנו מייצגים ומראים בצורה ברורה את כלל המשימות העומדות לרשותנו במצב נתון ויוצרים מצב בו אנו יודעים לגבי כל אחת מהמשימות היכן היא בתהליך העשייה שלה. האם היא מחכה לביצוע, התחילה או הסתיימה.  מקום העבודה או המפעל מייצרים נראות למשימות הצוות ולתחנות בפס הייצור שעל משימות אלו לעבור מקצה לקצה, כלומר, מיצירת המשימה ועד להשלמתה המלאה ואישור ההספקה על ידי הלקוח.

זהו כלי נהדר לניהול זמן בפרט, ולארגון מטלות בכלל.
 
 

 
 
כבר כתבתי כל כך הרבה בענין , אתם מוזמנים לקרוא בבלוג באנגלית על יתרונותיה של הנראות ויתרונותיהם של שאר מאפייני שיטת ה KANBAN  .  הפעם העדפתי להאיר את דרככם במצגת נחמדה המציגה שימושים שונים בלוחות של KANBAN. נכון, אמנם המצגת לקוחה מעולם פתוח התוכנה, אולם יש בה כדי כר מתאים שבו יכולים רעיונות חדשים לצמוח לשימוש בשיטה גם בבית וגם ביעול הזמן האישי שלנו.
 
אז תהנו!

יום שישי, 5 באוקטובר 2012

קווים מנחים חלק 5# – נעריך עשיה נכונה ואיכותית .



עשיה:  דברים לא קורים לבד, צריך לגרום להם לקרות. הדוגמה הפשוטה ביותר היא שאני יכול לתכנן שאני אתחיל להתאמן במכון הכושר. אני אפילו אשלם כסף, אבל בסוף לא אלך. אין עשיה, אין ערך.

עשיה שלמה : מעבר לכך שאני מאמין שצריך לגרום לדברים לקרות, אני אתן עדיפות לעשיה איכותית על פני עשיה לצורך עשיה בלבד. ולא סתם עדיפות, מבחינתי, עשיה שאינה גמורה או אינה מתאימה לנו, אינה נחשבת עשיה. אם ניקח מפעל המייצר ספות למשל, כדוגמה לעשיה שלמה, אז במקרה כזה חצי ספה, גם אם עבדו עליה שעות רבות,  אולם אין יכולת כרגע מאיזושהי סיבה, לשים עליה בד מתאים למשל, אינה נחשבת עשויה. לא ניתן למכור אותה. ועל כן אין לה ערך. היא עלתה כסף בעשיה, ואולי אף באחסון  וכרגע היא עומדת ללא יכולת למכור אותה. היא לא שווה.

תכנון על פני תוכנית : אני לא מציעה לקדש תוכניות. המציאות אמיתית מידי מכדי לשנות לנו אותה. אני יכול לתכנן טיול לחול לפרטי פרטים עד לרמת היום, השעה והדקה אולם מספיק טיסה אחת שלא יצאה בזמן על מנת שאני אצטרך לשנות את התכניות  מעבר לכך שרצוי שאני אדע להתמודד עם שינוי רצוי שאהיה ראלי ואתכנן רק מספיק ולא יותר מידי על מנת שלא אצטרך לחזור על התכנית שוב ולתקן אותה המאמץ ניכר.   זה לא אומר שלא מתכננים. להפך. מתכננים, אך ברמה שמספיקה כדי לדעת לאן צריך ללכת, לא חייבים יותר מזה.
אין טעם לתכנן את כל פרטי טקס החתונה לפרטי פרטים עוד טרם הבנתי היכן אני אתחתן והאם מה שאני רוצה מתאים לתקציב שיש בידי. זה נקרא לתכנן יותר מידי. הזמן הוא מצרך יקר, בואו נפנה אותו לדברים החשובים באמת.

אולם אני מציעה בחום לקדש את תהליך התכנון. לקדש את היצירה שבו, את החשיבה שבו , את התובנות, השינוי שיש בו והעשיה שבאה בעקבותיו. אני אתגמל גם על מאמץ. תגמול לא חייב להיות כספי, לפעמים מספיק תשבוחות או תשומת לב ובעיקר ללמוד מהתהליך. אצל ילדים זה מאד בולט.

בהחלט נעדיף לשנות תוכניות כשהמציאות משתנה, ואם כך, לתכנן כמה שפחות לפרטים לטווח ארוך ולהתאים את קצב התכנון למציאות המשתנה.
כך גם בעשיה אישית. 
עשיה תיהיה איכותית במצבים שבהם נדע מה אנו רוצים לעשות ומה יגדיר את העשיה ככגמורה ובעלת ערך מספיק על מנת לייצר הישג.



http://www.maniacworld.com/stretch-limo-bad-planning.html











Agile Retrospectives: Making Good Teams Great by Esther Derby and Diana Larsen.




http://www.agilemanifesto.org/