תהליך העשיה – או הדרך, זהו למעשה המקום בו הדברים קורים.
אולם זו לא סתם עשיה, זוהי עשיה מושכלת, המונחית על ידי קווים מנחים ופועלת בתוך תשתית ברורה.
הקווים המנחים יאפשרו לי לייצר תשתית משופרת, אשר מעבר לעשיה והליכה בתוכה יאפשרו
גם פיתוח עצמי, המתאים לצרכיי האישיים כלקוח וכספק של עצמי.
זוהי עשיה דינמית שבמהלכה אנחנו מודעים למשימות אשר בחרנו שיתבצעו,
מה מחכה לעשיה, מה נעשה כבר ומה אנחנו רוצים להתגמש לגביו מול החלטות שקיבלנו
בעבר.
כפי שכבר כתבתי בפוסטים קודמים, בתהליך הגילוי הקודם לפעימה אני מבין
את החזון שלי, הכוחות העומדים לרשותי והבורות. מהם אני גוזר אבני בנין עיקריות
לעבודה ומקצה לי משהו לעבודה בפעימות הקרובות. משלב הגילוי אני יודע כבר איזה
אבנים חשובות יותר ואילו פחות. אני כבר עברתי קברת דרך בתהליך הגילוי ואמור להיות
לי מושג על מה אני אעדיף לעבוד. לשלב הפעימה אני מגיע פחות או יותר מוכן. אולם
זיכרו, אנחנו כל הזמן בתהליך גילוי ומכינים עבודות לפעימה באופן מתמיד.
פעימה, הינה מסגרת זמן קבועה, שיש לה התחלה וסוף ובתוכה ישנן אוסף
של 'אבנים' (משימות, מטלות) אשר התחייבתי לסיימן, סיום מלא ועובד
עד תום הפעימה. זהו פרק הזמן שבו הדברים נעשים. כלומר, משימה נבחרת עוברת ביצוע דה
פקטו עד לכדי סיום.
הפעימה
יכולה להיות בת יום או בת שבוע ויותר. אולם עליה להישאר קבועה. שינוי זמני תחילת
וסוף הפעימה אינו מומלץ.
זהו אזור בטוח לעשיה. חשוב לייצר 'אזור בטוח', כזה שאני יודע שאני
עובד בו על הדברים שבחרתי לי, שמייצרים לי ערך. זמן, שהקצתי לעצמי למלא את המשימות
החשובות עבורי.
מאפייני הפעימה :
·
מסגרת
זמן קבועה לעשיה.
·
לכל
פעימה יש חזון. המתאים כמובן לחזון הכללי שלי.
·
בתחילת
הפעימה ישנו תכנון קצר המתאים את בחירת המשימות לביצוע חזון .
·
התחייבות
למשימות בתוך מסגרת הזמן הזו.
לביצוע שלם על פי הגדרת הסיום של המשימה והפעימה.
·
משימה
מתחילה ומסתיימת בפעימה.
·
בקרה
יומית במהלך הפעימה.
·
בסופה
הצגת תוצרים ורטרוספקטיבה.
תכנון הפעימה: זהו למעשה התהליך המשמש
כחוליה המקשרת בין תהליכי הגילוי והעשייה שלי.
הגדרת קצרה של חזון פעימה:
רגע לפני שאני מתחיל לבצע את המשימות שלי בתוך הפעימה חשוב לי להבין
גם את החזון לפעימה הנוכחית שלי. החזון לפעימה שלי קשור לחזון הכללי אותו
הגדרתי בשלבים הראשונים של תהליך הגילוי.
הצעד הזה יכול להיות בן כמה דקות או כמה שעות. זה לא משנה, העיקר שאני
אדע בגדול מהו האזור עליו אני אעבוד, מה אני רוצה להשיג וכמובן אאפשר גם מעט מקום
לספונטניות אחר כך.
ישנן דרכים מגוונות להכין את העבודה על הפעימה. להבין את האבנים שאני
רוצה לטפל בהם, להבין מה חשוב יותר או פחות כרגע ולייצר את חזון הפעימה.
עצירה קטנה ושאלות אמיתיות ומכוונות ערך יצטרכו להישאל :
·
הגדרת
החזון לפעימה דרך שאלות מכוונות.
o
מה אני
רוצה להשיג בפעימה מתוך החזון שלי, ולמה?
o
מה הערך
שהפעימה הזו, שפרק הזמן היקר הזה שהקצתי לבצע דברים בעלי ערך,ייצר עבורי?
o
האם היא
פעימה שיש בה איסוף אינפורמציה? עשיה אישית? או משהו אחר.....
o
מה אני
אראה בסוף הפעימה?
·
ואני
ארשום את זה.
·
ברגע
שאני אגדיר את החזון לפעימה, אני אוודא שהאבנים שמבטאות אותו ברורות ומוכנות
לעבודה.
רגע תכנון העבודה עצמה:
רגע לפני שאני מתחייב או מתחיל לעבוד כדאי שאני אבין כמה זמן פנוי
אני מסוגל להשקיע בפעימה שלי, על פי זה אקצה לעצמי אבנים (משימות) להתחייבות
לעשיה שלמה עד סוף הפעימה.
הצעד הבאה יהיה לתכנן את העבודה שלי. אני אתבונן בבנק שלי,
ואבחר מתוך אבני הבנין שהכנתי לעבודה את אלו המשקפות את חזון הפעימה. שימו לב, הן
אמורות להיות כבר מול עיני, שהרי בחלק מתהליך הגילוי והחזון לפעימה הצלחתי למקד
יותר את מה שאני רוצה להשיג.
כל אבן, שאני אבחר לגשת אליה, אמורה להיות בשלב זה כבר ברורה לעבודה.
אני אבחן אותה ואבין מה בדיוק אני צריך לעשות על מנת להשיגה. אם יהיה צורך, אני
אחלק את העבודה הצפויה לי לעוד משימות עבודה קטנות יותר. אם אין צורך, אז לא. אם
אני מרגיש שאני יכולה לקחת אבן ולגרום לה לקרות בפעימה מבלי לחלק למשימות
אופרטיביות קטנות, אז שיהיה ככה.
אני יכול לקחת אבני עבודה מכמה אבנים גדולות שונות. אולם מה שאקח
לעבודה בפעימה עלי להתחייב להשיגו כתוצר מוגמר בסופה של הפעימה.
אני אסתכל שוב קדימה ועל פי החזון שלי אראה אם אני צריך לבחון שוב את
היכולות שלי, להכיר את הבורות שלי ולראות אם אני מוכן לצאת לדרך מול הכלים
והמכשולים הצפויים לי.
אני אדאג לעשות ויזואליזציה למשימות העומדות בפני כמו גם גם לכוחות
ולבורות שלי על מנת שאני אדע יותר טוב איך ללכת בדרך.
אין צורך להתחייב על אבנים ענקיות. להפך, להתחיל בקטן תמיד
עדיף.
תכנון הפעימה:
·
כמה זמן
פנוי יש לי?
·
הקצאת
משימות ספציפיות לפעימה.
·
הסתכלות
מחודשת על היכולות והבורות.
·
הבנת
המשימות וראית סוף המשימה.
·
התחייבות
לביצוע.
·
אני אבטא
בצורה ויזואלית את מה שעלי להשיג בפעימה זו על גבי לוח.
לוחות יכולים להיות בסיסיים או מורכבים, זה ענין אישי.
אנו נגיע ללוחות ותפעול מאורח יותר, אולם כרגע לצורך הדוגמה אני מציעה להתייחס
ללוחות במובן הפשוט ביותר שלהם.
ואני אצא לדרך.
הפעימה - שלב העשייה :
בכל פעם אני אבחר משימה אחת,
ואחת בלבד, אעבוד עליה, אסיימה ואשים את הפתק שלה במקום המתאים בלוח. כלומר, אני
אדאג להזיז את המשימות על גבי הלוח בין העמודות השונות באופן שישקף את המציאות בה אני
נמצא. משימה שנמצאת התהליך עשיה תעבור לעמודה "בעשיה" ומשימה שהסתיימה
(בשלמותה) תעבור לעמודה המתאימה "הסתיים" .
ועם שיקוף של יכולות ובורות :
העשייה במהלך הפעימה יכולה לקבל צורות שונות. היא יכולה להיות יומית,
מוגדרת על פי תהליך עבודה , מוגבלת בכמויות של משימות מקבילות או בכל דרך אחרת
המתאימה לסגנון החיים, לחזון ולכלים העומדים לרשותי.
בסוף כל יום או פעימה אני אוכל לראות בצורה ויזואלית את ההישגים שלי,
החולשות שלי, היכולות שלי. יש לזה ערך לימודי וערך מוטיווציוני אדיר.
פעילות יומית:
בכל יום באופן קבוע ולא מתפשר אני אגיע ללוח המשימות שלי ואבחן את
התפקוד שלי. אני אשאל את עצמי כמה שאלות בהקשר להתחייבויות שלי.
·
מה עשיתי
היום?
·
מה אני
מתכוון לעשות מחר?
·
האם משהו
עוצר אותי? (מנורה ) *** בכל פעם שיש לי 'מעצור',
עלי לטפל בו. הוא קודם לכל התחלה של כל משימה אחרת.
·
היכן אני
בכלל הפעימה מול ההתחייביות שלי והאם אעמוד בהן?
·
איזה
כוחות עומדים לרשותי ואיזה בורות לפני?
·
אילו
כוחות שימשו אותי ואילו בורות עברתי או שלא עהשכלתי לעבור?
העשייה בפעימה:
·
בחירת
משימה אחד בכל פעם.
·
ביצוע.
·
בחינה
יומית אל מול התקדמות, כוחות, בורות ומחוייבות.
סוף הפעימה:
אני אציג את התוצרים שלי בצורה ברורה וויזואלית. לזה אני אקרא – הצגת
הפעימה - הרי בתחילת הפעימה הבנתי מהו
החזון. האם השגתי אותו? אם כן איך? אני צריך להציג אותו לעצמי, למאמן שלי, למשפחה
שלי.. יש בכך אלמנט של גאווה, לימוד והפנמה.
בנוסף, אני אבחן את התפקוד שלי. זהו אחד השלבים, אם לא "ה"
צעד הכי חשוב לקראת צמיחה ולימוד. לזה אנו
קוראים רטרוספקטיבה : אני אקח כמה דקות, אולי כחצי שעה ואשאל את עצמי:
·
מה היה
לי טוב בפעימה ?
·
מה היה
פחות טוב?
·
מה כדאי
לי להמשיך לעשות או להפסיק לעשות או להתחיל לעשות?
·
איזה
כוחות עמדו לרשותי ואיך השתמשתי בהם ואיזה בורות עברתי וכיצד?
·
ועוד....
·
מתוך
ההתבוננות העצמית הזו אני אגזור אקשנים (משימות לפעולה) ואם יש צורך אצור לי חוקים
לעבודה נכונה יותר. אני אקח את האקשנים לעבודה בפעימה הבאה. לא יותר מידי, משהו
אחד או שניים לשפר וזהו.
***ישנן מגוון רב של שיטות לבצע את הבחינה הלימודית הזו ועל כך אני
אפרט בפוסט מיוחד.
אם אני עובד בפעימה של יום, בכל יום אני אעשה תכנון קטנטן ואמשיך
הלאה. יתכן ואת הסקת המסקנות אני ארצה לעשות בסוף כל שבוע דווקא. איך שנוח.
ואני אגש מיד לתכנן לי את הפעימה הבאה.
סיום הפעימה:
·
הצגת
הפעימה : הצגת תוצרים והשגים אל מול החזון וההתחייבות.
·
רטרוספקטיבה
: לימוד דרך בחינת התפקוד שלי במהלך הפעימה. מה עשיתי טוב, פחות טוב, מה לשימור,
שינוי, שיפור?
·
אקח לי
מספר אקשנים לשיפור/שימור/שינוי לפעימה הבאה.
הסיבה שאני קודם כל אבחן את התוצרים שלי, אלמד מהתפקוד שלי ורק אחכ אתכנן
את הפעימה הבאה היא כדי שאני אוכל ליישם את המסקנות ואת מה שלמדתי מיד כתיקון
בפעימה הבא. אם אני ארגיש כי יש צורך, אני ארחיב מעט את תהליך הגילוי שלי. אני
אשקף דרך תהליך הגילוי את הדברים החדשים שלמדתי. אם זה בערכים שהשתנו, יכולות
שנרכשו. זה יכול לבוא בצורה של החסרת אבנים, פרוט, פרוק או שינוי של אבנים נוספות,
אולי כי אני רוצה, צריך או כי גיליתי שזה מה שחשוב כרגע.. כל דבר שמתאים למציאות
שלי מתקבל.
ולסיכום :
זהו דופק העשייה המבנה הזה יצור דופק וסדר של עבודה ברורה.
תכנון-עשיה-בחינה. זה קורה כל הזמן. אפשר לעשות את העשייה מהירה יותר או מתונה
יותר. איך שנבחר. כל אחד מאיתנו, בסופו של דבר יסגל לעצמו את הקצב שלו, קצב עשיה,
קצב שיפור וקצב תכנון המתאימים לו אישית.
ההמלצה בפעימות הראשונות היא להתחיל פשוט. כי זו ההתחלה ועוד לא צברנו
ניסיון. ובכלל זה יותר נכון ככה, שהרי בפשטות קל יותר להשיג הישגים מומלץ לקחת משימה לניסיון ולראות איך הולך.
אח"כ אם נרצה כשנצבור יותר ניסיון נסתבך עם זה יותר. מומלץ כבר מהפעימה השנייה גם לאתגר את עצמנו ולהתחייב לעשיה גם אם ההתחייבות יושבת על גבול היכולת שלנו.
בהתחלה העשייה תיראה מלאכותית ואטית אולם במהרה, כאשר נעבוד בחלקים
קטנים, נחליק בקלות לתוך קצב העשייה כמו כל דבר שאנו צריכים ללמוד. בהתחלה מתרגלים
לחומר ואח"כ לומדים לתזמן אותו נכון עבורנו.
ואל תשכחו להנות מהדרך!
