שיטה מהפכנית להעצמה משפחתית ולגרום לדברים לקרות.

הרצאה קצרה ומצויינת על רעיון האג'ייל עם המשפחה. חובה לשמוע.

כל הפרקטיקות ניתן למצוא בבלוג זה ובספר AgileKids

עוד דרך לעזור לילדים לארגן בעצמם מטלות שחוזרות על עצמן במהלך השבוע

את הפוסט הזה אני כותבת לאחר שקיבלתי שאלה  מענינת כחלק מדיון באחד מהאתרים המקצועיים בהם אני מפרסמת (LinkedIn)

אני מצרפת את השאלה ואת התשובה שלי.

אז ככה רק בשביל גרג , אני מצרפת את הדוגמה המבוקשת:

·         בלוח למעלה ניתן לראות שבני המשפחה בחרו לרשום את משימותיהם על גבי לוח במקום להשתמש בפתקים נדבקים.

·         בני המשפחה חילקו את יומם לשלשה חלקים על פי זמני הביצוע במהלך היום : בוקר , צהרים, ערב.

·         הם הקצו משימות חזרות בכל אחת מקבוצות הזמן.

·         בפגישה היומית, בני המשפחה עוקבים אחרי המשימות הללו יחד עם כל שאר המשימות, גם כאלו שהן חד פעמיות (וממוקמות בחלק העליון של הלוח אשר אינו נראה בתמונה הזו).

……………………………………………………………………………………………

Greg Cohen  שאלה :
אבי, אני משתמש בבית בלוח משימות אבל למבוגרים , לא לילדים. אני  סקרן לשמוע יותר על האופן שבו ילדיך משתמשים בו. זה נשמע לי כמו שאם יש לך משימה על לוח המשימות למשל  "צחצוח שיניים" ילדך לוקח את הכרטיס הרלבנטי, מעביר אותו לעמודת "בתהליך " רץ לצחצח שיניים, חוזר ללוח ושוב מעדכן את הלוח , ולמחרת לוקח שוב את אותה המשימה ומזיז אותה בחזרה למקום! ?  האם זה נכון ככה להתייחס למשימות שחוזרות עלעצמן? 

ואיך לוח המשימות עוזר לניהול זמן ? כי לפחות במקרה של הילדים שלי, הם מאד נהנים "להאריך" את יום ה"עבודה" שלהם ולמצוא סיבות להשאר ערים מאוחר יותר. עדיין משימות כגון צחצוח שיניים צריכות להיעשות בסוף היום.

ומה עם משימות אחרות , משחקים ועוד?

תודה,

 גרג.

תשובה :

אתה מעלה נושאים חשובים מאד. לרובם התייחסנו  בספר Agile Kids . ההטמעה של אג'ייל בבית , פשוטה בהרבה מזו המתרחשת בעולם העבודה. קיימות דרכים רבות לבטא ולייצר נראות של מסגרת הזמן על הלוח ולהתייחס למשימות שחוזרות על עצמן. חלק מהן יכול להיות פשוט לצייר קו עם חותמת זמן. לפעמים אנחנו פשוט נרשום על גבי המשימה עצמה את מסגרת הזמן שלה . לפעמים אנחנו רק נכין רשימה של נושאים הקשורים אחד בשני סביב יחידת זמן אחת (מה עושים בבוקר, בערב וכ"ו) . הפוסט הבא שלנו עוסק בדיוק בזה, אך הוא מהווה דוגמה אחת בלבד.

לנראות (כאשר אנו  שמים את כל המשימות על גבי לוח המשימות בצורה ברורה ונראית לכל) , יש ערך מאד משמעותי  וחשוב פה. היא לכשעצמה תקדם את היכולת של הילדים לארגן את עצמם טוב יותר ולגרום לדברים לקרות. תפקיד ההורה במקרה כזה יהיה להביא את הנושאים הללו לכדי דיון. הגרעין החשוב של השימוש בשיטות האג'יליות בבית הוא השיחה, הדיאלוג סביב אותם הדברים שהינו רוצים שיקרו. ברגע שכל המשימות נראות על גבי הלוח , נהיה קל יותר למקד את הדיון לדברים החשובים לנו באמת, לדון בגבולות ובחוקים של הדברים העומדים על הפרק.  במקרה שלך , זה משימות חוזרות בפרק זמן מסויים , כגון בוקר או ערב ואיזושהי רוטינה שאמורה לקרות סביב פרק הזמן הזה.

בתחילה ,הילדים יקחו משימה  אחרי משימה ויבצעו אותה. זה אמור להיות כיף. וזה כיף.  לאט לאט הילדים מתרגלים לרעיון ש " זו המשימה שלי, אני זה שצריך לבצע אותה ואני שולט בה".עם הזמן המשימות היומיומיות הללו, שחוזרות על עצמן נעלמות מהלוח, היות והן נכנסות כבר לחלק מהשגרה שאין צורך לבצע אחריה מעקב או לתת לה תשומת לב מיוחדת. זה בשליטה.  אז, מתחילים להופיע נושאים חדשים , בוגרים יותר ואקטואלים יותר לילדים כגון : בלויים עם ההורים , יחסים עם חברים , עבודות וכ"ו.

במשפחה שמשתמשת באג'ייל ובלוח משימות זמן ממושך, כבר לא מזיזים משימות על הלוח במהלך היום. רק בפגישה היומית מעדכנים מה קרה באותו היום על גבי הלוח.

בכל מקרה, תודה על התגובה , אני רוצה לפרסם אותה גם בבלוג עצמו.

שירלי

רוצים לקרוא עוד?

איך נראה לוח המשימות?

עקרונות בניהול משימות וזמן.

איך להשתמש בלוח המשימות על מנת לשפר את השיח המשפחתי ?

איך לגרום לילדים לבצע משימות ולהרגיש בעלות עליהן?

איך להחליט מה לעשות?

איך לארגן את החדר בקלות?

ועוד....

הכול בבלוג ובספר (שמחולק חינם לקוראי בלוג זה).

באג'ייל , אנחנו מלמדים את הילדים למשוך (במקום שידחפו אותם).

האם הבעלות על המטלות של הילדים שלכם נמצאת אצלכם, ההורים? האם אתם אלו שמסדרים לילד את תיק בית הספר? מסדרים עבורו את שולחן העבודה? אולי מתאמים מפגשי חברים עם הורים של חברים? מכינים שיעורי בית ? אם כן , אתם במצב דחיפה. לא כיף בכלל.

בצורה הכי פשוטה :PULL =  משיכה אקטיבית. הכוונה היא לפעילות שאנו בוחרים לקחת על עצמנו, במקום פעילות שאנו באופן פאסיבי מקבלים על עצמנו. זהו עקרון אשר מאחוריו עומדת אקטיביות, אחריות ובעלות על פעילויות .

**Pull system  :  בפן המקצועי ההנדסי זוהי מערכת של חוקים ועקרונות שקיימת בעולם ה  LEAN  וה KANBAN. לאלו שממש מתעניינים בפרטים של המערכות הללו , בצורת הייצור של טויוטה, קוי ייצור ועוד צרפתי כמה קישורים בסוף הפוסט.  

כמו בכל פעילות אג'ילית, כאשר אנו מעבירים אותה מפסי הייצור להיות פעילות אישית או עם בני המשפחה, הכול, מסתבר הרבה יותר פשוט. ואני אתעקש לשמור את זה ככה. במקרה כזה ה PULL  מייצג את הציפיה שלנו מהילד ומעצמנו  להיות אקטיביים. אני אצפה מהילד לקחת אחריות על המטלות שלו, לבצע אותן מבלי לחכות שהורה יגיד לו לעשות אותן או מבלי שההורה יהיה עסוק רבות בניהול, מעקב ובחלוקת משימות. זה הכול.  אני רוצה שהילד ימשוך משימות מאשר יחכה שהן ידחפו אליו וידחפו אותו לעשיה.

מצוין. עכשיו אנו מאושרים ומבינים את העיקרון. ממש חלום.

אבל רגע , איך בדיוק עושים את זה?

 להיות שותף פעיל בביצוע:

 מאד פשוט לכתוב את זה, אבל להרבה הורים היישום בכלל לא קל. אנו מגיעים למצב שבו הורים ממש מעדיפים לעשות את המשימות של הילד בעצמם (מסדרים את תיק בית הספר, מסדרים את שולחן העבודה של הילד, פעילים יתר על המידה בהכנת עבודות ושעורי בית  ועוד...). ובמקרה גרוע אחר הם מכתיבים משימות לילד לפי איך שהם רואים לנכון (בזמן, במקום ובסוג המשימה). 

הילדים במקרה כזה תופסים תפקיד פאסיבי, של מתבונן מהצד, תפקיד של מופעל ולא של מפעיל. במצבים כאלו אתם יכולים לשכוח מכך שהילד ירגיש איזושהי בעלות על המשימות שלו (ולא משנה כמה תצעקו עליו שיעשה כן) ובטח שלא ייקח אותן על עצמו באופן אקטיבי. ואולי אף תקבלו חזרה התמרדות אל מול דפוס כזה שלכם.

למשל , אם אני אסדר לילד שלי, בן השש את התיק לבית הספר. איך הוא ילמד לעשות זאת בעצמו?

במקום זאת אני צריך להיות שם, להראות לו איך, לתת לו את הכלים לדעת איך מסדרים תיק, איך מסתכלים על מערכת שעות, מה מכניסים לתיק, מה חשוב ומה פחות חשוב,  לעודד אותו ועוד ועוד.... כמובן לעזור לו להתמודד עם טעויות ועם התוצאות שלהן (טעויות בהכנת מערכת, שכח ספרים או שיעורי בית). זו עבודה הורית מחנכת. זהו מצב הרבה יותר מלמד ואפקטיבי ממצב בו הוא מתבונן בנו מסדרים לו את התיק. עליו להיות פעיל.

להיות פעיל ושותף זה חלק מהעצמה. כאשר אני שולט במה שאני עושה, אני מפתח את הביטחון העצמי שלי ואת תחושת היכולת. כשאומרים לי מה לעשות, מתי ואיך, וכשעושים בשבילי אין סיכוי שאני ארגיש שליטה על לוח הזמנים שלי ומהלך יומי.

ברור, שזה לא קל,  ולא תמיד מצליח לנו או שלא תמיד יש לנו את הסבלנות והזמן להסביר וללוות, אבל חשוב שנבחר במה אנחנו כן עושים את זה ובמה לא. חשוב שנבין ברמת המודעות את ההשלכות שיש לעשיה שלנו (גם אם היא באה מכוונה טובה) על העשייה של הילד, על התחושה שלו לבעלות על העשייה הזו ועל תחושת המסוגלות שלו בעקבות כך.

אין זה כמובן אומר שצריך להפסיק להציב גבולות וחוקים. אולם בתוך הגבולות והחוקים כדאי שנאפשר עשיה עצמאית.
 

להיות שותף בהקצאת המשימות:

תתארו לכם שבעבודה, ישנו מנהל שמקצה לך משימות ובכל פעם שאתה מסיים משימה עליך לגשת אליו לקבל את המשימה הבאה. הרי אתה לא תהיה בשליטה בכלל, כי כל המשימות שייכות למנהל שלך, הוא שלוט בהן, הוא זה שמקצה אותן, הוא זה הקובע מתי הן יעשו ובכמה זמן. האם במקרה כזה, אתם באמת מאמינים שהעובד מחויב? או לפחות מחויב כפי שהיה יכול להיות אם הוא היה לוקח בעצמו את המשימות שלו? (כמובן במסגרת הפרוייקט וגבולות המקצוע והמקום). במהרה נראה התנהגויות כגון : עובד ,שיכול להתחיל להרגיש שרק הוא מקבל את כל המשימות המעצבנות, או הקשות יותר לעומת חבריו .. או כשהמנהל אינו נמצא, לא תמיד מתבצעת עבודה. למה ? כי אתה לא בשליטה , אתה לחלוטין תלוי במה שיגידו לך לעשות ועל כן אתה מחכה שיגידו לך ולא ממש יוזם את העבודה בעצמך. אתם יכולים לחשוב אולי שמדובר בדוגמה קיצונית. אבל תתפלאו בכמה מקומות עבודה העובדים מנוהלים בצורה כזו. קשה להשיג צמיחה, עליה בייצור ועליה במוטיבציה של עובדים בצורה כזו. ועכשיו תחשבו האם ככה אנו מתנהלים עם הילדים שלנו בבית?

 

 

כשמהמשימות הן של ההורה, הילד יחכה שיקצו לו ויישאר פאסיבי... ואנחנו נמשיך לתהות מה עוד צריך לעשות כדי שהוא ייקח את הדברים על עצמו?!

עכשיו אולי נבין מדוע הילד חוזר מבית הספר הביתה, מניח את התיק בכניסה ורץ ישר לראות טלוויזיה בסלון? מכיוון שיש לו מזכירה סודית שקוראים לה אימא שהיא הבעלים של כוווול המשימות. היא יודעת מה הן, היא מקצה אותן, היא אומרת מה יעשה על ידי מי והוא הילד יכול להיות בטוח שהיא תזכיר לו כשמשהו לא יעשה כמו שצריך. זהו ה PUSH -  דחיפה. וזה בדיוק מה שצריך להשתנות. כי כשמישהו אחראי על משימותיו שלו , הוא בוודאי יעשה אותן טוב יותר.

לוח המשימות , ההתייחסות אליו והפגישות היומיות הן בדיוק הפתרון למצב הזה:

כאשר יש לנו בבית לוח משימות, ועליו מוצמדים בפתקיות כל אותם הדברים שעלינו לבצע , ככה מול העיניים של כולם, אנחנו כבר בחצי הדרך להגיע למצב של PULL  . אנו בחצי הדרך להגיע למצב שבו העברת הציפיה ללקיחת אחריות אקטיבית על המשימות מתחילה. דרך הלוח, קל לראות ולהבין : מה הם הדברים שאנו מצפים שיתבצעו, מהם הגבולות, מהן המשימות שהילד הוסיף בעצמו ללוח, מהן המשימות שלנו ההורים (כמובן שאין מדובר ביומנו הראשון בהפעלתו של לוח המשימות). ומלבד זאת, לנראות יש כוח אדיר בלגרום לדברים לקרות.

 

 

על לוח המשימות, אנו נדאג להדביק גם משימות שאנו ההורים חושבים שהן חשובות ושעליהן להתבצע על ידי הילדים. כגון: צחצוח שיניים, סידור החדר ועוד....
אתם תופתעו כמה מהר הילדים מתחילים להשתלט על המשימות, לבחור משימות לעשיה, כאלו שהם חושבים שחשובות לעשיה (צחצוח שיניים, קריאת ספר...) וכמובן שהתנהגות זו במהותה שונה לחלוטין מאשר ההורה בעצמו ניגש ללוח, מודיע לילדים מה עליהם לבצע מחר ומזיז עבורם משימות על גבי לוח המשימות.

אנחנו נבחין ב  PULL  דרך התנהגויות בהן הילד ניגש בעצמו אל הלוח, לוקח משימה ממאגר המשימות מעביר אותה לעמודה רלבנטית "בתהליך"...ועובד עליה.

 אז הנה לכם כמה נקודות שיש בהן כדי לסייע :

 

1.      PULL  הוא מצב שבו אנחנו באופן פעיל ויזום מבצעים פעולות ומרגישים אחריות על המשימות שלנו.
2.      לוח המשימות, הוא פתרון נהדר לאפשר את ה PULL. הוא מאפשר נראות לכל מה שנמצא על סדר היום או שעשוי להימצא בו בקרוב.

                                I.            הציבו לוח משימות במקום שבו ניתן לראות אותו לעיתים קרובות (סלון? מטבח?).

                              II.            על כל המשימות המשפחתיות להיות על גבי לוח המשימות.

                            III.            כל אחד מבני המשפחה רואה ומבין מהן המשימות שלו ומהן המשימות של אחרים או אלו המשותפות.

                            IV.            לכל אחד ברור מה עליו לעשות היום\או מחר.

3.      הניעו את הדיאלוג המשפחתי : כל יום, נתבונן בלוח כמשפחה ונשוחח. מה עשיתי אתמול, מה אני מתכוון לעשות היום, אם משהו עוצר אותי. הילד מדבר ומסביר, נא לא לדבר במקומו. דיבור במקומו הוא כמו לקיחת אחריות על המשימה שלו במקומו.

4.      חוק ברזל – הילד אקטיבי אל מול הפעילות על גבי לוח המשימות : מתחילת הדרך אנו נעודד את הילד, לגשת ללוח המשימות, לרשום את המשימות שלו בעצמו, להזיז אותן ולספר מה קורה איתן. אנו לא נעשה זאת עבורו גם אם ירצה. הדרך מתחילה מההתייחסות למשימות על גבי הלוח ואח"כ מועברת להתייחסות למשימות עצמן בניהולן ובביצוען.

5.      אל תתפלאו אם בתחילה הילדים מדביקים ללוח בדיוק את אותן משימות שאנו כהורים היינו רוצים "לשמוע" אותם עושים. הם מרצים אותנו. עם הזמן, גם זה אמור להשתנות למשימות ראליות וכאלו שהם (!) היו רוצים שיקרו. במהרה, הילדים יוסיפו כל מיני משימות אחרות. דברים משפחתיים, אישיים ולאו דווקא רק את אותן משימות שלנו יש ענין בהן. לא להבהל. זה חלק מהצמיחה שלהם.

6.      הורה כמודל : כהורים, תדביקו בעצמכם משימות על גבי הלוח. שמשו דוגמה אישית ליצירת משימות, ביצוען ולקיחת אחריות עליהן.

7.      עלינו כהורים לספק לילדים את הכלים להתמודד עם ביצוע המשימה. בטח לא לבצע אותה עבורם.

8.      אנו יכולים להעלות על הלוח את כל אותם דברים שיש לבצע ולעזור לילד להתארגן סביבם, אולם, אנחנו לא מציפים את הילדים במשימות שיש לעשותם במקביל ועכשיו.

9.      מושכים משימה לעשיה רק כאשר קודמתה הסתיימה. המושך הוא בעל המשימה.

10.  נחישות. כמו בכל דבר, כשאני נחוש בדרך, זה יקרה. הרבה תלוי בנו ההורים. כמה אנחנו נאפשר לילדים. נסביר, נראה, נכוון את דרכם. וכמה נשמור על הגבולות שנראים לנו כנכונים (כגון : כל ערב חייבים לצחצח שיניים, זו אינה משימה במחלוקת).

11.  ואל תשכחו ליהנות מהדרך.

עם זמן, הילדים מתחילים לקחת אחריות על המשימות. ישנו לוח שבו נמצאים כל הדברים שצריכים להיעשות. אנחנו לא צריכים להזכיר (אולי בערב בפגישה היומית). אנחנו נפגשים ומדברים כמשפחה, באמת רק 10 דקות....וזה עובד, בפשטות.

 

על לוח המשימות, נראות , העצמה ועוד המון טכניקות ניתן לקרוא בספר Agile Kids –  בגרסתו העברית. כרגע מחולק חינם לקוריא בלוג זה.

רוצים לקרוא עוד על מערכת ה PULL ?

http://www.youtube.com/watch?v=ZIv2e61SH1A&feature=related

http://en.wikipedia.org/wiki/Push%E2%80%93pull_strategy

http://en.wikipedia.org/wiki/Kanban

http://www.imec.org/imec.nsf/All/Pull__Kanban_Systems?OpenDocument

איך נאבחן את עצמנו בקלות להשגת יעדים מתאימים להצלחה?

SWOT

אין זה מספיק להציב יעדים ומטרות, גם אם הללו מאד מכוונים למה שבאמת הייתי רוצה להשיג בחיים. אין זה מספיק גם לצאת לדרך על סמך המטרות שלי. אחד הדברים החשובים הוא להבין מה יש בידי על מנת שיעזור לי להצליח וממה עלי להימנע  אולם גם זה לא תמיד מספיק. לרובנו לא תמיד קל להבחין בין הכלים הפנימיים העומדים לרשותנו או אלו המפריעים לנו לבין אלו הסביבתיים בעלי פוטנציאל הקידום עבורנו או פוטנציאל ההפרעה. ובענין זה במיוחד חשוב כיצד ניתן להצליב יכולות פנימיות וחיצוניות על מנת לעזור לנו לגרום לדברים לקרות.

ההבחנה הזו, היכולת לראות את כלל מרכיבי התמונה ולהסיק לגבי דרכי הפעולה, היא מה שכלי SWOT מאפשר. למעשה, באמצעות  ה SWOT ככלי מכין וכמה קוים מנחים אג'יליים להמשך , השגת המטרות יכולה להפוך למשהו פשוט ביותר.

אם כך, מה זה SWOT ?

SWOT  הנו עוד כלי מיני רבים המאפשר לנו לזהות כוחות ויכולות. זהו כלי המשמש ארגונים רבים בעולם על מנת להעריך החלטות אסטרטגיות, יכולות ארגוניות, כיוונים, מוצרים ועוד.... לפי ניתוח זה ניתן להעריך את סיכויי ההצלחה של ענין זה או אחר, של מוצר, של פרויקט או של כיוון בו מעוניין הארגון ללכת.  הכלי מאפשר למשתמשים בו למפות את כלל הכיוונים אשר יכולים להשפיע על קבלת ההחלטות וההערכה.

 בואו נתבונן במודל ה SWOT כפי שהוא מוגדר בווקיפדיה:

Strength   Weaknesses   Opportunities   Threats 

• חוזקות
• חולשות
• איומים
• הזדמנויות

המודל נחלק לשתי רמות ניתוח:

1. רמה חיצונית, המתבטאת על ידי ניתוח ההזדמנויות והאיומים החיצוניים של הארגון. אלה כוללים: כוחות סביבת המאקרו (מודל PESTEL) ופעילים בסביבת המיקרו (מודל הכוחות התחרותיים או מודל חמשת הכוחות של פורטר).

2. רמה פנימית, המתבטאת על ידי ניתוח נקודות החוזק והחולשה הפנימיות של הארגון.

http://he.wikipedia.org/wiki/SWOT

יתרונות המודל אם כך הוא שיש ביכולתו  לשמש אמצעי חשוב לתכנון יעדים היות ויש בו את היכולת להתבונן על התמונה הכוללת שעוזרת לנבא את עמידתנו ביעדים ואת כיוון היעדים שלנו. תמונה זו  נוצרת הן מהתבוננות פנימה (יכולות וחולשות) והן על ידי זיהוי גורמים חיצוניים (הזדמנויות ואיומים). את המרכיבים הללו אנו מצליבים בנסיון לבנות את התמונה הגדולה אל מול החזון.

SWOT אינ ו מוגבל לארגונים בלבד.  את הכלי הנפלא הזה ניתן להפעיל בצורה דומה גם ברמה האישית והן ברמת עבודת צוות.

אז בואו נתחיל :

1. הנחת העבודה היא שיש לנו כבר איזשהו חזון או מטרה שאנו מעונינים להשיג .
2.  יצירת הריבוע המפורסם של SWOT : ציירו אותו על נייר, עדיף על לוח ומקמו אותו במקום שתוכלו לראות ולהתייחס אליו באופן תדיר. (אולי על המקרר במטבח, או בסלון או אולי על לוח המודעות בפינת העבודה?)

ככה הוא נראה :

3.      ההבנה: אני אשאל את עצמי שאלות המתייחסות אל החזון שלי. אני ארשום את התשובות על גבי פתקים ואדביק אותם בריבוע הנכון בלוח.

החלק הראשון מופנה אלי. S, W

•  S : אל מול החזון שלי, מהם החוזקות שלי? מה מייחד אותי באירוע הזה מול כל דבר אחר? ידע? ניסיון, כושר , כסף, תמיכה משפחתית? ועוד...
• W :אל מול החזון שלי מהן החולשות שלי? מה מונע ממני מלהתקדם, שנובע מבפנים , ממני ? ניסיון? חוסר ידע? בטחון עצמי? חוסר תמיכה משפחתית? ועוד...

החלק השני מופנה אל הסביבה החיצונית שלי O, T :

• O : אל מל החזון שלי אילו הזדמנויות מחכות לי? האם יש איזו משרה שבדיוק נפתחה? מצב פוליטי? משפחתי? פיננסי? ועוד...
•  T : אילו איומים יש בדרך ? אילו דברים יעצרו אותי ?התחלה ממקום נמוך? הכנסה? מקום מגורים?

רצוי לבצע, את אותו התרגיל על ידי קבלת משוב עלינו מהסובבים אותנו. הציגו להם לוח SWOT , ושאלו אותם מה הם היו ממלאים בתוכו עלינו.

בואו ניקח דוגמה פשוטה כמו שינוי קרירה למשל ונבנה סביבה SWOT דמיוני כמוצג בתמונה הבאה:

כמה מילים על ניראות (ויזואליזציה). כשאני רואה משהו מול עיני, הסיכוי שאני אתייחס אליו ואכניס אותו למערך תשומת הלב שלי הוא גבוהה. הסיכוי שדברים יקרו גם כן עולה. אם אתם באמת רוצים להוציא מן הכוח אל הפועל את הדיון התאורטי בSWOT   שלכם , אז בבקשה עיזבו אתכם כרגע מניירת מיותרת רק וודאו שאתם רואים את תוצאות ה SWOT שלכם מול עיניכם.

4.      הניתוח: נתבונן , ונשאל את עצמנו מספר שאלות הנוגעות לחזון שלנו.

• המטרה היא להבין איך באמצעות הכוחות הפנימיים ניתן לייצר השפעה על השגת החזון.
•  כמו כן, נרצה לקבל תמונה של ההתנהלות שלנו כדי שנוכל לבנות תמונה שתבהיר דרכי פתרון.
• בנוסף נרצה לייצר משימות פעולה (אבני בניין) אותן אני אבצע או אתייחס אליהן כחלק מהמאמץ שלי להשיג את החזון שלי.
• התשובות צריכות להיות סובייקטיביות אל בעל ה SWOT , כמובן.
• 
  

• איך אני יכול למנף את הכוחות שלי ולנצל את ההזדמנויות שלי על מנת להשיג את החזון שלי?
• איך נכון להשתמש בכוחות שלי על מנת להקטין את השפעת האיומים?
• איך אנחנו מוודאים שהחולשות לא לא יעצרו את ההזדמניות שלנו?
• איך נכון להתייחס לחולשות כך שלאיומים יהיה פחות השפעה?

כמו כן ניתן לפתח דרכים נוספות וחיצוניות:

• איך מנצלים את החוזקות לטובת השגת החזון?
•  איך משתמשים בהזדמנויות, מתי ובאילו?
• ואיך מתגברים על האיומים?
• ועוד...

5.      בניית האבנים לפעולה: בהתייחס למה שלמדתי , מה אני צריך לעשות?

צרו את רשימת המשימות שעליכם לבצע.

העבירו את אבני הבנין לעשיה אל לוח המשימות שלכם.

ביחרו כמה דרכי פעולה לבחינה בפרק הזמן הקרוב (פעימה).

וצאו לדרך העשייה...

עשייה נכונה, יכולה להיות, למשל, לקחת חולשות או כוחות ולבחון אותם אל מול המציאות .  את התוצאה נחזיר אל ה SWOT שלנו ונראה אם משהו השתנה.

כמה עקרונות מנחים :

• SWOT  במקרה המוצג בפוסט אינו אמור להיות כלי שיפוטי, הוא אישי וסובייקטיבי ועל כן חשוב שאני אישית אבין את הלוח האישי שלי כפי שהוא משקף את המציאות שלי.
• נראות (ויזואליזציה) של המצב והדרך : עזבו אותכם מניירת וכתיבה. וודאו בעיקר שאתם רואים בברור את ה SWOT שלכם . שימו אותו במקום בולט שבו אתם יכולים להתקל בו מפעם לפעם.
• מכיוון שה SWOT אינו משמש רק להערכה חד פעמית. חיזרו אליו מידי פעם לאחר איסוף אינפורמציה מהמציאות ושנו אותו אם יש צורך בכך. האם חולשות הפכו לחוזקות? האם גיליתם עוד הזדמנויות? ועוד... שיפור ושינוי יבואו כאשר נסגל רוטינה של שינוי ובחינה וחוזר חלילה.
• ביחרו את המטרות שלכם להצלחה על פי הערך שלהם. אין צורך לקחת את כל מסקנות ה SWOT ולהציף את עצמנו במשימות לעשיה. דרגו את המשימות לעשיה כך שתוכלו להתרכז בביצוע המשימות בעלות הערך הגבוהה ביותר עבורכם.
• תמיד התחילו בקטן! צד אחד של האמירה הזו הוא שאין צורך לנתח ניתוח מעמיק של כלל המציאות שלכם לפרטי פרטים מכל כיוון. נתחו והבינו "מספיק" על מנת להתחיל לזוז. חלק מהפידבקים ממילא יגעו מתוך עשיה.  דבר נוסף הוא שאם בחרתם משימה הקשורה לחוזקות או לחולשות, עשו זאת בקטן. למשימות קטנות וברורות יש סיכוי רב יותר להתבצע, לספק אינפורמציה ולבוא לכדי סיום. יש לכך גם השפעה חיובית על המוטיבציה להמשך.
• ישנן דרכים רבות להגיע לאותה התוצאה, ה SWOT רק דרך אחת מיני רבות.

סימני דרך :

1. צרו נראות ללוח ה SWOT
2. מפו את ארבעת העקרונות של ה SWOT
3. נתחו מן הפנים אל החוץ. כלומר, כיצד ניתן להשיג את החזון דרך שימוש או התגברות על מקורות פנימיים.
4. שאלו את עצמכם כיצד ניתן לנצל מקורות חיצוניים – חולשות או הזדמנויות.
5. גיזרו דרכי פעולה קטנות.
6.  ביחנו באופן תדיר את דרכי הפעולה אל מול ה SWOT.

מקורות וקריאה נוספת:

• http://en.wikipedia.org/wiki/SWOT_analysis
•  Humphrey, Albert (December 2005). "SWOT Analysis for Management Consulting". SRI Alumni Newsletter (SRI International).
• ניתוח SWOT : http://ci.haifa.ac.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_SWOT
• החזון והדרך, בהקשר אג'ילי להתפתחות אישית
• קווים מנחים חלק 3# – נראות
• תכנון ותחזוקה של בנק המטרות שלי
• הדרך : תהליך העשיה בהתפתחות אישית אג'ילית.
• התשתית האג'ילית להתפתחות אישית.
• הערך כמניע לעשיה.